הכנסת שתייה חריפה לבית הכנסת

מנהגנו לא לפתוח שום ספר בפתיחת ההיכל עי’ בשו”ת בית נאמן ח”ג

עי’ בהערות איש מצליח על המשנ”ב (סי’ נה ס”ק נו בסוף הספר) שם העלו דלגבי תפילה בצבור אם מתפלל בשעה שהציבור מתפללים – יש בזה מחלוקת ראשונים. ובמסקנא כתבו שאם רוצה להתפלל בחדר סמוך – לכתחילה לא יעשה כן (שיש אומרים שאינה תפילה בציבור ממש. וגם מפסיד תפילה “בבית הכנסת”) אבל במקום צורך יש לסמוך על המקילים דמצטרף כל שרואים זה את זה. (עי משנ”ב שם ס”ק נב) וע”ע בהלכה ברורה שם (סעי’ מה ובהערה).

בסיכום כיון שבנידון שלפנינו יש צורך בדבר יש להקל רק אם יש עשרה בבית הכנסת אבל אם אין עשרה בפנים הבית כנסת אין להקל.

לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן

לקחת קסמי אוזנים ולהרטיב במים ולנקות בעדינות את הנקודות אם לא ירד לקחת קסמי שיניים ולנקות בעדינות (עדיף שיעשה ע”י מומחה) והיה אם הוסרו מה טוב ואם לא, נקודות שחרות הפוסלות הם כאשר אוחזים את האתרוג ממרחק שלושים ס”מ ומעבירים את האתרוג לא בצורה עייונית ביותר אם הנקדות לא ניכרת הרי הוא כשר ואם הם ניכרות האתרוג בבעיית כשרות
כל זה לגבי יו”ט אבל בשאר ימים האתרוג כשר לברכה.

המראה אינו קבוע כי אם ירכיבו אתרוג תימני באתרוג ירושלמי, יתכן ויישאר בו מראה תימני מושלם (וכמו שכתבו האחרונים שאין לסמוך על סימני מורכב בימינו).
אבל היות וכאן מדובר בעדות של אנשים שומרי תורה ומצוות על התרוג, נראה שאכן אין לטיל ספק בדבר.

לא צוין מקור הדברים בספר ויקרא אברהם וגם אם זה נכון מקמו של הרב ויקרא אברהם לא מחיייב שכך המנהג בכל העולם, ובפרט נגד מרן שקבלנו הוראתיו, ובפרט בא”י אתריה דמרן