לא כל אנחה שוברת, שמצאנו באותו גוי שהיה הולך אחרי יהודי והשיגו היהודי ורצה הגוי שהיהודי יאיט את הקצב, והזכיר לו את חורבן בית המקדש, ונאנח היהודי, ועם כל זה המשיך למהר, ושאלו הגוי הלא אנחה שוברת חצי גופו?! וענהו היהודי: אבילות ישנה היא ואין בה צער כל כך. ונראה שאנחה שנתכוון מוהר"ן זצ"ל היא על העוונות, שבזה נמחל לו מעוונו, ומרפא נפשו, כמו שכתוב "ושב ורפא לו", אבל לא אנחה על צרות, השם ירחם.