בפתחי תשובה שם (ס"קי"א) מביא בשם הרב תפארת למשה שכתב טעם על מה סמכו העולם למכור. ע"ש. וגם בקול יעקב שם (אות ח') פירש כוונת מרן שאין ראוי למכרם. אבל אינו חמור כס"ת, ושכן כתב מרן בבית יוסף ח"מ (סימן רמ"ח), ושמעשים בכל יום שמוכרים. ע"ש. והנה אם הוא סוחר ספרים שקונה על דעת למכור, בודאי אין בזה איסור, שעל דעת כן הוא קונה להפיץ. וגם אם הוא מוכר כדי שיקנה בזה ספר אחר חשוב יותר, מותר. אבל אם הוא קונה לעצמו ורוצה למכור, ע"ז נאמר אמת (זו התורה) קנה ואל תמכור. ואחד שהיה לו ספר זוהר בבית ומכרו, הראו לו בחלום אותיות "בהמה", ושאל לחכם ואמר לו זה ראשי תיבות ב'ערתי ה'קדש מ'ן ה'בית. וגם אם אינו יודע ללמוד, אולי יזכה ויהיה לו בן או נכד שידע ללמוד. ומ"מ מי שמוכר יש לו על מה לסמוך.