שמיעת שירם בבין המצרים על מנת ללמוד

אשרי, קדיש, אל מלך וגו’, וידוי, קבלת מלכות שמים, תחנון, שומר ישראל, וקדיש.
אם יש עוד זמן תוסיף מה שנראה לך מעורר את הציבור

אין הכרח שמרן הש”ע חולק על החילוק שכתב הרב אשל אברהם, וגם מרן הגר”ע זצ”ל בספרו חזון עובדיה – ארבע תעניות (עמוד קכ”ז) הביא דברי האחרונים שחלקו כן. ומי כמוהו נאמן לפסקי מרן כנודע.

גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).

אומרים שהמציאות בג’רבא קרוב לערי דרום הארץ. ומכל מקום גם בשאר אזורי הארץ היכן שהדבר קשה, כיון שבדורנו הורגלו להתרחץ הרבה (שלא כמו בדורות הקודמים)  ובפרט היכן שבמציאות מזיע הרבה, שיכול להקל . ומי שלא מזיע (ובפרט בימים שלא חמים כל כך), ויכל בנקל להחמיר, תבוא עליו ברכה.

עד ר”ח אב מותר לקנות כל דבר שאין מברכים עליו שהחיינו (ורק אחרי ר”ח אב ממעטים במשא ומתן של שמחה).וה”ה לתפור בגד חדש עד ר”ח אב, ובלבד שלא מברכים עליו שהחיינו.

ראוי להחמיר ולהמנע מקניה זו (ואפילו אם היא מתבצעת בהזמנה טלפונית)אלא א”כ מדובר על קניה בהזדמנות מיוחדת. או שהדבר אינו סובל דיחוי

לענין גילוח ותספורת אין הבדל בין שער הראש לשער הזקן וכמו שראינו אצל יוצאי ג’רבא בזה (מלשון להתגלח אין ראיה שמדובר על הזקן דווקא כי בזמן לא חילקו בזה וגילוח הוא בין בשער הראש בין בשער הזקן וכמו שמצינו אצל יוסף ויגלח ויחלף שמלותיו והכוונה על שערות ראשו) ועיין עוד בשו”ת ויען הכהן חלק א’ (סימן ל”ח אות ד’)
שירי קודש שאין הם מלווים בכלי נגינה מותרים גם בימים אלו (ראה חזון עובדיה ארבע תעניות עמוד קנ”א והלאה)

מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא