אם הוא מתיר רק לך (בתור שכנו / ידידו) לקחת, נראה פשוט שאין זה חשוב כהפקר הפוטר מתרומות ומעשרות. אך אם הוא מתיר לכולם לקחת (יש לשאול אותו), נראה שהפירות שנפלו ע"ג המדרכה בחוץ פטורים, אך מהפירות שנפלו בחצרך יש להפריש בלי ברכה (מפני שיש ספק אם הם חשובים כהפקר, מאחר שכשהיו מחוברים מסתמא היה מקפיד בעה"ב שלא יקטפום אחרים, ומיד עם נפילתם זכתה לך אויר חצרך אותם פירות, ונמצא שמעולם לא היתה שעה שהיה רשות לכולם בפירות הללו).
כל זה לענין תרומות ומעשרות, אך צריך לברר עוד שעברו עליה שנות ערלה, לדעת מו"ר הגאון ר' משה לוי זצ"ל בברכת ה' ח"ב (עמוד כ-כו) שגם באילן הנותן פרי בתוך שנתו שייך איסור ערלה. ומ"מ אם הפסיפלורה משמשת כגדר חיה, ולמטרה זו (בלבד) נטעה מתחילה, ולא היתה דעתו כלל על הפירות, יש להקל (עיין ילקוט יוסף – ערלה עמוד רנד).