שאל את הרב
אז אכן זו שאלה ידועה ועמדו עליה ולא נמצא מי שיישב אותה, למה לא לשנות את הנוסח, או לחזור לנוסח המקורי ולסמוך על הגר"ז או לעבור לנוסח הרמ"ע מפאנו? האם אדם שיעשה כאחת משתי האפשרויות הנ"ל ישתבש? האם רשאי לנהוג כן לכתחילה? אם כן, מה עדיף בין השתיים? (מצד אחד הנוסח המקורי שיישב אותו הגר"ז עם הזוה"ק מתנגש "חזיתית" עם דעת האר"י, ומאידך נוסח הרמ"ע קצת קשה רגשית, כי דורש למחוק תיבות שרגילים כל העולם לאומרם "באהבה וברצון" וכו').
הרב אדיר כהן
אחר שבדברי האר"י ז"ל (שער הכוונות ענין הקדיש דרוש מ') מפורש להדיא נוסח הקידוש כמו שמקובל היום, קשה להרהיב עוז לעשות אחרת. וכבר נודע עד כמה אנו נמשכים אחר גדול המקובלים רבינו האר"י ז"ל בפרט בדברים הקשורים לנוסחאות בתפלה. ובפרט שכבר נתקבל הנוסח בכל תפוצות ישראל זה מאות בשנים, ואולי יותר מזה. ומהבית יוסף (סימן רע"א) בשם הרב ארחות חיים גם נראה שלא גרס תיבות אלו כמו שכתב מורי ורבי בהגהתו בנוכח השלחן שם. והרי אף מר זקננו רבינו שאול הכהן זצ"ל שהגיה מאות הגהות בנוסח התפלה בספרו לחם הבכורים ושאר ספריו, בנדון זה כתב בנוכח השלחן שלא מלאו לבו להגיה נגד מנהג העולם. ומה נענה אבתריה?!
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
