מעיקר הדין מותר. אמנם דעת מרן ראש הישיבה לנהוג כמנהג מרן החיד”א בספר עבודת הקודש (יוסף בסדר) שלא לטעום כלום מתחילת הלימוד מלבד קפה ותה.

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

ע"פ המקובלים אין נכון לקרוא משנה בלילה הזה (בא"ח ש"א פ' במדבר ה"ד) אבל יש אומרים שגם ע"פ הקבלה אין חשש וכ"כ בחזו"ע יו"ט בהערה. וע"ע באו"ת סיון תש"פ במכתבי תורהמכתב ב' ע"ש 

אבל מנהגנו כהרב בא"ח 

הוא מסודר עפ"י ספר החינוך, ודרכו למנות קודם כל מצוות עשה שבפרשה ואח"כ כל מצוות לא תעשה.

במחכתה"ר בנוסח הכתובה הנ"ל החתן הוא והכלה (עמ"י) והכלה היא התורה 
.

חכמים תקנו מה לקרוא ביום הראשון, והם עצמם תיקנו מה לקרוא ביום השני בחו"ל, ואמרו לקרוא קריאה אחרת שגם קשורה לחג, וזה עדיף מאשר לקרוא אותה קריאה פעמים, וכן בשאר ימי חול המועד כל יום מחליפים קריאה אחרת משא"כ לגבי ליל הסדר והסימנים, לא נכון לוותר עליהם כיון שכבר עשו אותם אתמול 

אפשר להכין את הקידוש ולאכול אחר שהתפללו ערבית ואין בזה איסור הכנה כיון שכבר קיבלו יום טוב שני (עיין סימן רצ"ג סעיף ג') [חוץ משבועות שלכתחילה אין להתחיל לאכול אלא בלילה ממש  (חזון עובדיה יום טוב עמוד ד"ש)]

אכן כך מבואר באחרונים שבכיוצא בזה אמרו "שעת הדחק כדיאבד דמי", וקשה להטריח הציבור העייפים להמתין עד עלות השחר. (עיין כסף משנה פרק א' הלכות קריאת שמע הלכה י"ב ובפרי מגדים ריש סימן תצ"ד ועוד).
אולם כל זה כמובן כשאין ברירה. ואם הרב או הגבאי מכיר את צאן מרעיתו שיכולים להמתין עד הנץ (ובנתיים ילכו למקוה או שילימו הקריאות למי שלא הספיק או שישמעו דרשה יפה), ודאי עדיף לאחר את התפילה עד הנץ. וכך הייתה דעתו של הגאון איש מצליח זצ"ל, וכך נהג והנהיג כמבואר בשו"ת איש מצליח (חלק א' סימן ט"ו דף מ"ו ריש עמוד ב') עיין שם.