תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

אמנם, אחרי בקשת המחילה, איך א"כ יאמרו החכמים על עצמם, או על הכלל: "השתא עבדי", ודאי שהם עצמם, ורבים אחרים היו בני חורין מצד התגברותם וצדקותם?
ידוע שככל שאדם יותר גדול כך יותר רואה כמה הוא צריך להשתפר עוד בעבודת השם יתברך. וידוע שמרן הגר"ע זצ"ל שהיה מגיע בווידוי ביום כיפור לקטע של "ביטלנו תורתך ימים ולילות" היה בוכה ומשתפך בבכי ומי כמוהו היה יושב ושוקד על התורה