בג’רבא לא נהגו, בזה וכן הגה”ק איש מצליח לא נהג, בזה אבל מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ”ן נר”ו כשהיה מתפלל בישיבה גדולה הנהיג לאומרם ע”י הסומך (והחזן שותק), וכן עד עתה בשנים אלו שהוא מתפלל בבית מדרשו הסמוך לביתו הוא עצמו אומרם (ולא הוא החזן כך שאין חשש להפסק) כאשר ראו עינינו ושמעו אוזנינו את קולו. אם כי בישיבה עצמה שעתה מתפללים בימים הנוראים ישיבה גדולה וקטנה יחד (ששם לעולם לא נהגו לאומרם) גם עתה לא אומרים אותם.

לא צריך

אפשר לומר גם מה שאומר החזן וגם מה שעונים הקהל

מהמג”א (סי’ קל”ו סק”ט) והמשנ”ב (שם סי’ יז’) משמע שיש לדלג. אך מהמג”א גופיה (סי’ רל”ד סק”א) משמע שאפשר לומר גם בלילה, על כל פנים בבין השמשות. וכן מתבאר מדברי הב”י (סי’ תרכ”ג) בשם הגה”מ שלפעמים מהר”ם היה אומר אבינו מלכנו בלילה (אחר נעילה של יוה”כ). אך אפשר דשוני יוה”כ. ועוד שיתכן ולפי הקבלה אין זה נכון. אך עכ”פ לפי הפשט לכאורה אין מניעה. ובפרט שהוא רק בין השמשות שאפשר לומר.

אשרי, קדיש, אל מלך וגו’, וידוי, קבלת מלכות שמים, תחנון, שומר ישראל, וקדיש.
אם יש עוד זמן תוסיף מה שנראה לך מעורר את הציבור

א. לא ראיתי ולא שמעתי מפי מורנו נר”ו דבר בענין זה אך פיוט זה נאמר בסליחות “שפתי רננות” כמנהג ג’רבא ללילות זה”ב בחודש אלול. וכמה פעמים מו”ר נר”ו התפלל עמנו במנין זה ולא אמר לנו דבר בזה.

ב. מאחר ויש לזה יישובים וסימוכין, כבר אין זה נקרא “נוגע לעיקרי הדת”. כנלע”ד.

ג. אודות התכבדו מכובדים שאומרים בו “שמרוני שמרוני” ראיתי בשם רבי מאיר המעילי בעל המאורות בספרו מלחמת מצוה (הנדפס בסו”ס המאורות לברכות עמ’ קע”ט – קפ”ג) שאפשר לפרש שמרוני לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר” ועוד מאחר והמלאכים מצווין לשמרו, נמצא שאינו מבקש אלא לעשות שליחותם, ומה שנכנס למקום הטינופת, אינו פושע בזה אלא שכן דרכן של בנ”א וכו’, ולכן המתינו לי וכו’.

אין נכון להפסיד י”ג מדות בשביל מנהג תקיעת שופר בסליחות שאף שהוא מנהג טוב (כל שלא מפריע לשכנים) אבל הוא מנהג בעלמא, ולכן הנכון שהתוקע יאמר י”ג מדות יחד עם הציבור, וקצת ימהר באמירתן, וכיסיים לאומרם יתקע. וכן נוהג מו”ר ועט”ר מרן ראש הישיבה נר”ו. וכן העלה בספר יוסף לקח – מועדים חלק א’ (סימן ד’). ע”ש. ובודאי שבתקיעות אלו שאינם אלא מנהג אין צריך לדקדק בדברים שמדקדקים בתקיעות של ר”ה.

בשיעור המרכזי האחרון מו”ר האריך לבאר את טעמו לצפייה לחץ כאן 

נכון הדבר וכתב בזה בכמה מקומות ובהם הקדמתו לספר הסליחות שיצא בשנת התש”נ ע”י הרב אבירן יצחק הלוי

לפני כן יש את כל הבקשות של הסליחות כמו “חטאנו לפניך רחם עלינו” שבאדון הסליחות, עננו וכו’, אלוקינו שבשמים וכו’.