שאל את הרב

מומלץ קודם כל להכין תוס’ ומהרש”א ולהבינם על בוריים ואם יש במסכת מהר”ם שי”ף גם כן יש להבינו היטב. מי שסיים זאת יוכל ללמוד שער המלך ושב שמעתתא וכדומה.

כדאי להקדיש חצי שעה ללמוד שלחן ערוך ומשנה ברורה ובשעה שנותרה יכול ללמוד דף היומי וישתדל באותה חצי שעה לסכם מה למד ולבדוק עצמו אם מקיים כל זה, וגם בגמרא ישתדל ללמוד טוב ולחזור וה’ יהיה בעזרך.

היה ראוי מאוד. הדבר הזה חוסך המון פגישות רבות ולבטים כי אם בפגישה הראשונה האב רואה אותו והסכים לשידוך מסתמא שיסגרו בזריזות לטובה, משא"כ כשהאב לא ראה, והבת מהססת וכו', וכן ראוי שאמו תראה אותה מההתחלה..
בג'רבא ההורים סכמו בניהם וקובעים זמן לחתונה ואין בני הזוג נפגש כלל,  אלא שהורי החתן מצביעים עליה באצבע בפני הבן שידע את מי לוקח וכן להיפך, ופעמים נפגשים עם כל המשפחה אבל לא פגישות יחידניות כמו בימינו.

פשוט שראוי לכתחילה שלא להשתמש כלל ועיקר. כל מה שהתירו הוא לצורכי עבודה ודבר האבד בלבד, וכן בפירסומים של קובי לוי ובן צור צביאלי מספרים על תקלות בזה וה' ירחם 

כ"כ בספר תחלת חכמה למהר"י חאגיז (שער שני כלל ע"ז) וכיו"ב כתב בספר מהררי נמרים לרבי עמונאל הספרדי (שער רביעי פרק שלישי אות ג') אך כמדומה לא דברו הראשונים בזה וע"ע בסה"ק וסמך על קידושין עמוד שט"ו

ישיבה הסמוכה לבית וגם שיודעים שהוא יתום ושיתנהגו בו בעדינות

במסכתות בקיאות יש מחזוריות קבועה, במסכתות של עיון אין מחזוריות וכל רב בוחר לעצמו ממסכתות הקשות 

אמור לו: "אני כל דבר פוסק כמו מרן ראש הישיבה שליט"א והוא פסק שהחתן מברך".

תמשיכו, אם מוסר השיעור אינו נפגע מכך זה יכול להביא תועלת רבה. וזהו הסוד הגדול של נעשה ונשמע, לפי פשוטו נעשה ואחר כך נשמע את עצמנו ונשמע הערות על מה שעשינו, ושוב נעשה ושוב נשמע עד למיצוי היכולות וכך תגיעו לפסגות.