שאל את הרב

בב”י חלק אבן העזר סוף סימן לד בשם תשובת הריב”ש.

לפי מה שנפסק ביו”ד סי’ צא דתתאה גבר (דהיינו שהתחתון גובר) וכאן התחתון (הגוש בשר) היה קר א”כ נאסר רק כדי קליפה.
ולכן 1.העוגיות מותרות (שהמגש משמש בכדי קליפה). 2. המגש אסור שבלוע מהחלב של הכעכים והבשר שתחתיו. 3. והבשר צריך להוציא ממנו שכבה עליונה כדי קליפה.

הנה בדרך כלל סגולה צריכה להיות כסדרה. אמנם מסתבר שכאן הועיל הדבר, כמו שספירה בבוקר מועילה כך גם המלח שהחזיק עימו. בפרט שיש אומרים שכל ענין המלח הוא רק בלילה הראשון.

אם יש אפשרות להתפלל ערבית בצאת הכוכבים או עכ”פ בשקיעה (כגון שיעשו שיעור תורה בינתים) ודאי שעדיף, אלא שבדרך כלל המתפללים בפלג הוא מפני סיבה מסוימת ואפשר שאם ימתינו אח”כ חלק לא יתפללו בציבור או ישכחו להתפלל אחר שכבר נאספו לתפילה, לפיכך הו”ל שעת הדחק שמבואר ברמ”א סי’ רלג ס”א שיכולים להתפלל שניהם אחר הפלג.

הדבר מותר לפי שאינו עושה שום פעולה בשבת. ומכל מקום דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל שלא נכון להשתמש בשעון שבת.

בגמרא ברכות נז. מבואר שהרואה נחש בחלומו פרנסתו מזומנת לו ואם נשכו נכפלה פרנסתו ואם הרג את הנחש אבדה פרנסתו. כי הנחש מזונו מצוי לו תמיד שנאמר “עפר תאכל כל ימי חייך” .

ואפשר שגדול וצבעוני שראיתם בחלום פירושו שהפרנסה תהיה בשפע גדול ומכיוונים שונים.

אין צריך לשאול. שחז”ל אמרו אסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה. וכאן יש רק לבלוב ופריחת האילנות. וכ”פ בספר מעשה חמד (פ”ג סמ”ד) ובפרח מטה אהרן (סעיף לז).

בהלכה למעלה מובאים כול הדעות בלא הזכרת שמותם של מרן והרמ”א ואח”כ הרב מכריע, והלכה כדעה ראשונה ‘ או הלכה כדעה זו ‘ כפי מה שהייתה דעתו של מרן הש’ע , לפי שהספרדים הולכים אחר דעתו כידוע לפיכך אם הינך רוצה לדעת מה דעת הרמ”א יש לעיין במקור ההלכה בהערה. מ”מ גם לאשכנזים ספר מלווה ה” מומלץ למי שרוצה לדעת הלכות ריבית מהיסודות של ההלכה. וכמה מעלות טובות יש בספר שהוא מסודר בצורת כללים ופרטים וכך גם דוגמא שאינה מוזכרת בספר.אפשר לדעת ע’י שלמדנו את הכלל.ועוד שבמקורות ההלכה מובא הגמ’ והראשונים בצירוף ביאור סברתם ולבסוף הכרעת ההלכה , ורק הלומד מסגל לעצמו את דרך הלימוד הישר לרדת לעומק כוונת רבותנו הראשונים ואת סדר סגנון הכתיבה בצורה נכונה ורהוטה ומה גם שבספר בחלק ב’ פרק י’ז מובא פרק שלם על מקרים שכיחים שמצוי בהם איסור ריבית ואין  אנשים נזהרים בהם,