שאל את הרב

מותר שזה צורך רבים וצורך המועד.

אסור כיון שהאיסור על היותו מתנאה כנשים. אולם אם הדבר מאוד מפריע וגורם חוסר שלום בית באמת אפשר להשתמש בכדורים לזה וכמו שפסק הרב יביע אומר בח”א סי’ יד.

כיון שבדורות הקודמים הדבר לא היה פשוט וכבר נהגו כך ומרן כתב בלשונו סימן רפח סעיף ו כתיבה על הקלף וכו’ כשרה ולא אמרו דוכסטוסטוס אלא למצוה, מסוף דבריו משמע שכתיבה על הקלף כשרה לכתחילה (וכן הוא בב”י ע”ש) וכיון שכבר נהגו בזה אין בידינו כח לשנות , והנח להם לישראל.

מותר

אם הפנקייק קר אין כל בעיה, ואם הוא רותח (יד סולדת 45 מעלות לערך) השוקולד שנשאר נהיה חלבי ואם החזירו את הסכין לקופסא אז יש להוציא את הסכין בחזרה וינקו את הסכין, ומה שנשאר בקופסא נשאר פרווה, ואם ערבבו עם הסכין את מה שבקופסא אזי אם יש הרבה מהשוקולד בקופסא נשאר השוקולד שבקופסא פרווה.

הרב א

לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.

אם מדובר בכלי עם שפריצר אין צורך כלל, וכן בכלי שאחרי הניקוי מניחים בו את הספוג אין צריך כיון שהנוזל שבתוכו קר ואין גורם לפלוט טעם ולהבליע לכלי וגם הטעם נעשה פגום מכח נוזל הכלים.

כתב מרן מלכא זיע"א בספרו חזון עובדיה (ארבע תעניות עמוד שע"ה) שמי ששכח לומר נחם בבונה ירושלים יש לו לאומרה בעבודה דהיינו בברכת רצה במקום שאומרים ברכת יעלה ויבוא. וכתב לבאר שכן מקומה מן הדין. מכל מקום אם אמרה בשומע תפילה אינו צריך לחזור ולאומרה בעבודה. ומכל מקום מה שהורה הרב, כן כתב הרב תורת המועדים (חלק ארבע תענות סימן י' אות ז' עמוד רצ"ג) עיין שם.

ראשית איני יודע מהו המנהג הזה שכן מצינו אנשים שבאים לבית הכנסת ומניחים שם תפילין ומברכים בקול כדי שיענו אמן.
ועיין בשלחן ערוך (סימן ל"א סעיף ב' בהגה) ובמשנה ברורה (סעיף קטן ח').

1. הרב בהלכה דיבר בגרעינים שנמכרים בחנות ועיקר גידולם בשביל הגרעינים.
ובסוף הערה 57 דיבר בגרעינים שנלקחים מפירות שעיקר גידולם בשביל הפרי ואין זו סתירה כלל.
2. הרב דיבר בקליפה הנאכלת כמות שהיא.
ובהערה כתב אליבא דהרשב"ץ שלדעת הרשב"א הטעם בגרעינין משום שנזרקין אף על פי שראויים אם כן הוא הדין הקליפה וכיון שגידול הפרי לא בשביל הקליפה חוששים לדעת הרשב"א כמו שכתב בסוף, הערה 57.