שאל את הרב

כל מושג איסור ריבית הוא בעצם תשלום על המתנת הכסף שנתן (כמו סתם השכרת חפץ כך משכיר את כספו…) ובפוסקים אין חילוק בכמות הזמן שממתין אלא אפילו בכל שהוא זמן המתנה אסור הדבר משום ריבית (עי’ בספר מלוה ה’ פ”ג הלכה א)

עיין בספר משפטי הבשן ח”ה סימן קצב להגאון רבי נסים בן שמעון שליט”א

שהוא ובית דינו דני בתביעה של מתפללי בית הכנסת נגד חברי העמותא ודורשים בין השאר לערוך בחירות,

ובתשובה שם נאמר כי התביעה לערוך בחירות נדחית על הסף עמותא אינה חייבת לשנות תקנון רק לשם

הכנסת חברים חדשים ולאפשר לחברים חדשים לזרוק את מייסדי העמותה על ידי בחירות ע”כ.

ונראה שגם בנידון דידן מקום לכפות על בחירות ועיין עוד בספר משפטיך ליעקב חלק ד’ סי’ ח.

לכתחילה יש לשמוע את שני הצדדים ואיני יודע מה טוען בעה”ב ומ”מ כיון שהסכים לשאול רב לכן לענ”ד שבימינו ללא מזגן המצב הוא בלתי נסבל ומאידך סו”ס ישנו בלילה על מיטות המשכיר לכן יש לשלם 50% מהמחיר להוציא את שני הזוגות שלא ישלמו כלום.

הדרך הנאותה לקבל היתר מביה”ד לפנות לבית המשפט ע”מ שיאכוף על התובע את קיום הבוררות שגם לפי חוקי המדינה היא מחוייבת.

ובהקשר לעצם השאלה האם אתה מחויב לקיים את הבוררות זה בסמכותו הבלעדית של ביה”ד ואיני רשאי להשיב על כך.

היתר עיסקא צריך רק אם מלוים לקופ"ח בכל דרך שהיא ומקבלים רווחים אבל בלאו הכי אין צורך בהיתר עיסקא כלל.

1. יש לפרט הכל 

2. מקובל בבתי הדין לתת פיצויים כמנהג המדינה (עיין במאמרו של הגאון הרב מנדל שפרן שליט"א בקובץ הישר והטוב ח"א) 

3. לפי ההלכה אין התיישנות (עיין במאמר הנ"ל) 

4 איני מכיר את החוק 

נראה לתת לגדולה זמן לחכות לה עוד שלושה עד ארבעה חודשים ולומר לה אנחנו ממתינים שלושה עד ארבעה חודשים, ואח"כ להתחיל פגישות, אולי אף זה יזרז אותה. (במידה והדבר תלוי בה). ופגישות אינן סיבות לעיכוב כ"כ, מאחר ועדיין אין זה חתונה, מי יודע כמה זמן ימשכו הפגישות, וזה עדיין לא פוגע בשם הטוב של הגדולה.

בד בבד לתת צדקה לנזקקים בני תורה שילמדו להצלחת זיווגה, אם אפשר לעשרה. היה מי שניסה כן והצליח לשני אחים.

בהחלט, ואדרבא כתוב בשו"ע יו"ד סימן רנ"א ס"ג שצריך להקדים קרובו לכל אדם ובמיוחד אם הוא לומד תורה 

עיין בספר מעדני שלמה עמ' 46 – תשובות שהשיב מרן רבי שלמה זלמן אוירבך לשואלו שאין בזה ממש גזל ומ"מ אם הספר קיים עדין בשוק למכירה אין "להוריד" אותו אף שאין זה גזל גמור. ולמסחר שרוצה להסתחר עם הספרים אסור מדין תקנת הקהילות. וכתב שאפשר שיש בזה דינא דמלכותא דינא ולכן אם החוק אוסר לא פשוט שאפשר להתיר, וגם דעת מרן הרב עובדיה יוסף שיש בא"י דין דינא דמלכותא דינא. ועיין עוד ביביע אומר ח"ז חו"מ סי' ט' שדן בזכויות יוצרים ואסר משום דינא דמלכותא דינא.

יכול לעשות התרה ועיין באוצר המפרשים יו"ד סימן רל"ב סעיף י"א (הוצאת שולחן ערוך הבהיר) שנשאל בשאלה זו ממש שלא היה תוכו כברו והתיר ע"י התרה ע"ש. (ולכאורה כיון שהנדר היה בטעות שחשב שמדובר באנשים ישרים אפילו התרה א"צ עיין בשו"ע בסעיף הנ"ל).