שאל את הרב

לפי רבותינו ע”ה כל שאוכל מזונות אפילו שאין בהם קביעות סעודה לברכת המוציא וכו’, מ”מ כל שאוכל מהם שיעור ג’ ביצים (161 סמ”ק ככוס חד פעמית) מברך ליישב בסוכה.

מותר להניחם כל היום (מעלות השחר עד שקיעת החמה).

יש הנוהגים להניחם רק במנחה (אך מ”מ יניחם בברכה בביתו ויקרא ק”ש טרם שיצא לביהכנ”ס) ומנהג ירושלים ורוב הארץ כיום להניח תפילין בשחרית כמו בכל יום.

ומ”מ נהגו רבים להניח גם במנחה כדי להשלים מאה ברכות (שמברך על תפילין של רש”י).

מרן בשו”ע בסימן תקנח כתב שנוהגים לא לאכול בשר בליל עשירי וכן למחרת ביום.

אמנם האשכנזים נוהגים להחמיר רק עד חצות היום למחרת.

אלא א”כ מדובר על תשעה באב דחוי שחל ביום ראשון ואז מותר לכולם לאכול בשר כבר בליל י”א באב.

כלי חלבי רחוץ ונקי שלא השתמשו בו ב24 שעות האחרונות ובטעות הכינו בו מאכל בשרי הכלי נאסר עד שיוכשר אבל האוכל מותר באכילה. אבל בנידון שלפנינו בטוסטר היו שאריות גבינה שאז בנגיעת המאכל הבשרי נעשה נבילה גם האוכל נאסר וגם הטוסטר. לכן צריך ללבן את הטוסטר ומשום שאין זה אפשרי אז יש לזורקו.

יש להעיר שאם לא נגע הבשר כלל בשאריות החלב ובמגשי הטוסטר (כגון שהונח הבשר בלחם עבה כ 2 ס”מ מכל צד (למעלה ולמטה)) שאז אפשר להקל לאכול את הבשר בלבד ולא את הלחם והכלי לא נאסר.

לערוך אזכרה אפשר תמיד. אך לגבי העלייה לקבר אסור אם יש חשש שיבואו לבכי. ואם יודעים שלא יבכו מותר. (ומ”מ כדאי מאוד להקים את המצבה ביום השביעי ולפחות להניח אבן בגודל 8X8 על מקום הקבר).

תכלית האזכרה השנתית היא להוסיף זכויות בעד הנפטר שבאותו יום שוב נידון בשמיים ולכן מביאים ברכות וכד’ לעילוי נשמתו, אך אין ספק שהתורה שלומדים לע”נ או שיעור וכדו’ שנמסר לע”נ זהו הדבר שהכי מועיל ומרבה זכויות לאין שיעור. ומכאן שגם את הזכויות הללו יש לשלוח לנפטר ביום בו דנים אותו בשמיים (יום הפטירה) אחרי. וזה לענ”ד בערב יום הפטירה אחרי השקיעה ולא לקראת סוף יום פטירתו טרם השקיעה.

בערב החג יש להכין נר נשמה בכדי להעביר מאש לאש לצורך “אוכל נפש” וכן להדלקת נרות שבת.
והמדליק בשמן ראוי מאד להכין גם הפתילות להדלקת נרות השבת.
– בטרם השקיעה תדליק בברכה נרות של יו”ט בלא ברכת שהחיינו (לספרדים).
– ביום שישי ערב שבת קודש בטרם השקיעה תדליק נרות שבת, אלא שכיון שלספרדים אין מברכין על תוספת אורה, לכן לכתחילה תברך ותדליק הנרות במקום שאינו דולק בו החשמל (כגון בחדר, ותהנה מהאור מספר דקות) ואח”כ רשאית להוציאם למקום שחפצה (קודם השקיעה).

רק בלמ”ד להשלים את הלמ”ד החסרה (מלשון כלולות) משא”כ הכ”ף שאמנם הייתה צריכה להיות דגושה מדין בג”ד כפ”ת בראש מילה, אך כיוון שבאה עתה אחר אותיות אהו”י האות רפויה.

כאשר השנה מעוברת החודש העיקרי הוא אדר ב’ אלא א”כ הפטירה היית גם בשנה מעוברת ונפטר באדר א’ שאז בשנה מעוברת העיקר יהיה אדר’ א’.