דיני לשון הרע
שאלות נוספות בנושאלכבוד הרב שליט"א,אבקש את הכרעת הרב בשאלה דחופה בדיני בין אדם לחברו:המעשה: מתוך טעות טכנית של "העתק-הדבק" ממקור שגוי, השתרבבו למכתב ששלחתי לתלמיד חכם דברי ביזוי קשים נגד ציבור שלם. באותו מכתב, בשל אותה תקלה, הושמט גם תואר הרבנות של הנמען.התיקון: מיד כשנודע לי הדבר, שלחתי מכתבי פיוס בהם הבהרתי שהדברים נכתבו בשגגה גמורה ושהם שקר ושטויות בעיניי. שיבחתי את הציבור הנפגע וביקשתי סליחה על הפגיעה בכבודו האישי.התגובה: הנמען סירב למחול, טען שאני משקר, והוסיף להטיח דברי ביזוי חריפים נגד רבנים אחרים ונגד קהל יראי השם.שאלתי: א. האם בשל הבהרת השגגה וביטול ה"שם רע" מול השומע, יצאתי ידי חובה? ב. האם עליי להמשיך בבקשת סליחה "שלוש פעמים", למרות שכל פנייה גורמת לו לחטוא בביזוי תלמידי חכמים נוספים ובחוסר אמון? ג. האם במצב כזה, כדי למנוע חילול השם וביזוי תורה מצד הנפגע, מוטב לשתוק ולנתק מגע?בברכה.
הרב עוזי מיימון
אכן צריך לעשות על ידי ג’ בני אדם חשובים בעיניהם ולומר בפניהם את גודל הטעות ושאתה מבקש סליחתם, והם יפנו אליהם.
אם לא נרגעו בזאת לעשות כיוצ”ב עוד פעמיים. ולא תפנה אליהם אתה שלא יבזו ת”ח אחרים. אלא כל שלושה שאתה שולח דרכם את בקשת הסליחה ישאלו אותם אם הם סלחו, ואח”כ לא צריך יותר, מפני שזה נעשה בשגגה אע”פ שזה נגד ת”ח וציבור שלם.
