אריזת הושענות בחול המועד סוכות

סגולת הערבות של חבטת הערבה.

מה עושים עם הערבות החבוטות של הושענא רבה ? 

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

מעבר לדף השאלה

נער שחל בר המצווה שלו בחג הסוכות

נער שהתחיל ליטול לולב לפני שעבר גיל 13 ובמהלך חוה''מ עבר גיל 13, האם צריך לברך שהחיינו שוב?

לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן

מעבר לדף השאלה

לולב כשר או מהודר לילד קטן

ילד קטן היודע לנענע לולב, האם חייב אביו לקנות לו לולב מהודר או מספיק כשר?

מספיק כשר. והטעם הוא שמצות חינוך מטרתה להרגיל את הקטן לקיים מצוות גם כשיגדל, וגם אדם גדול מעיקר הדין יכול לנענע בלולב “כשר”, לכן לולב “כשר” “משיג” את מטרתו במצות חינוך הילד. אולם, אדם בעל אמצעים, יכול לקנות לבנו לולב מהודר, מצד דוגמא אישית, שעל מצוות לא חוסכים, וזוהי חומרא ולא עיקר הדין. ועיין כעין זה שפסק בספר חזון עובדיה (סוכות עמ’ קנב סעיף כ’) שמותר לכתחילה לתת לקטן לאכול פירות או תבשיל אורז וכד’ מחוץ לסוכה. ע”ש.

מעבר לדף השאלה

מספר הנענועים בלולב

כמה פעמיים צריך לנענע את הלולב בכל צד לאחר הברכה של נטילת הלולב ושהחיינו? האם גם צריך שלוש פעמים כמו בפסוקים של ההלל?

כן. לאחר הברכה, ובפסוקי הנענוע בהלל, הסדר זהה: ג’ פעמים לדרום, ג”פ לצפון, מזרח – ג”פ באמצע, ג”פ למעלה, ג”פ למטה, ג”פ למערב. וחשוב לציין, שתמיד הפניה לכל כיון תהיה דרך צד ימין.

מעבר לדף השאלה

להרטיב הערבות ביום טוב

למה מותר להחזיר את הערבה למגבת עם המים ביום טוב הרי זה זורע מכיוון שככה עושים לערבה לפני ששותלים אותה?

אולי עושים כן בשביל לרכך וללחלח השתיל כ”הכנה” לזריעה וכך יתפוס יותר טוב באדמה כשיזרע, אבל זו לא זריעה כי אם ישאר כך בודאי יכמוש בהמשך וא”כ כאן כיון שאינו מתכוין כלל לזריעה שרי. מיהו זה דוקא כשאין המגבת ספוגה בהרבה מים שאל”כ הרי שיהיה אסור לטלטל המגבת מצד שמא יסחט, ורק במעט מים שאין דרך לסחוט מותר לגעת במגבת.

מעבר לדף השאלה

מצות לולב על ידי אשה

קראתי באור תורה חודש אייר ממרן ראש הישיבה שליט"א שהאיש מצליח היה נותן לבנותיו הקטנות לברך על לולב. 1) האם כיום אפשר לתת לקטנה לברך על לולב? 2)האם צריך לקנות לה לולב משלה או אפשר לתת לה לברך מהלולב שלי ואח"כ אני יכול לזכות בו בחזרה? 3) האם גם כיום נשים מקיימות מצוות לולב כי בחיים לא ראיתי את אמי וסבתי שהן מג'רבה מקיימות זה?

בתונס וג’רבא לא היה מנהג כזה לברך הנשים על הלולב, אך אבא זצ”ל לחיבוב מצוה בעלמא, היה נותן לבנותיו הקטנות לברך על הלולב שלו (אחר שכבר בירך) ותופס אתם בשעת הברכה (עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ”ח סעיף ו). ולכן לא להגזים ולקנות להם לולב משלהם.

מעבר לדף השאלה

נקודות שחרות באתרוג.

קניתי אתרוג מהודר אבל אחרי זמן מה ראיתי שיש נקודות שחורות מאוד קטנות בחוטם האם הוא עדיין מהודר או בכלל כשר ? האם יש עצות להסיר נקודות שחורות ? שמעתי שדונג מועיל לזה אבל לא הבנתי איך לעשות

לקחת קסמי אוזנים ולהרטיב במים ולנקות בעדינות את הנקודות אם לא ירד לקחת קסמי שיניים ולנקות בעדינות (עדיף שיעשה ע”י מומחה) והיה אם הוסרו מה טוב ואם לא, נקודות שחרות הפוסלות הם כאשר אוחזים את האתרוג ממרחק שלושים ס”מ ומעבירים את האתרוג לא בצורה עייונית ביותר אם הנקדות לא ניכרת הרי הוא כשר ואם הם ניכרות האתרוג בבעיית כשרות
כל זה לגבי יו”ט אבל בשאר ימים האתרוג כשר לברכה.

מעבר לדף השאלה

ספק על אתרוג אם הוא מורכב.

מסורת לאתרוג שלום רב, לקחתי ייחורי אתרוג תימני משכן שאמר לי שקנה את העץ ממשתלה (בעלים שומרי תומ"צ) ונאמר לו במשתלה ששתיל זה נלקח מעץ של תימני קשיש משעריה (שמן הסתם גידל את העץ לצורך 4 מינים) והוא אינו מורכב וכשר לברכה.. האם זה נקרא מסורת על האתרוג והוא אכן מהודר לברכה? בנוסף, האתרוג במראהו החיצוני והפנימי אכן נראה אתרוג תימני.

המראה אינו קבוע כי אם ירכיבו אתרוג תימני באתרוג ירושלמי, יתכן ויישאר בו מראה תימני מושלם (וכמו שכתבו האחרונים שאין לסמוך על סימני מורכב בימינו).
אבל היות וכאן מדובר בעדות של אנשים שומרי תורה ומצוות על התרוג, נראה שאכן אין לטיל ספק בדבר.

מעבר לדף השאלה

הורדת הטבעת בנטילת הלולב

מרן הבן איש חי כתב בפרשת האזינו (אות י"ג) להסיר את הטבעת מאצבעו קודם ברכת הלולב. על איזה טבעת הרב התכוון?

בזמנם נהגו שגם הגבר עונד טבעת נישואין, ועל זה מזהיר הרב בן איש חי שצריך להורידה מחשש חציצה. (ועיין חזון עובדיה סוכות עמוד תי”ז). ועיין למרן ראש הישיבה שליט”א בקונטרס מנהגי חתונה הנדפס מחדש (בסוף ספר קול יעקב – פיוטים), שמזכיר מנהגם בזה בחו”ל שגם החתן יענוד טבעת, ואין בזה שום חשש, אך כאן בארץ הקודש לא נהגו בזה, ונראה הדבר תמוה אצל החרדים. וסיים שם  שנוהג לענוד אותה פעם בשנה בליל הסדר על שם “ברכוש גדול”. ע”ש. ועיין עוד בשאלה ותשובה מספר 7404.

מעבר לדף השאלה

ברכה על ארבעת המינים לנשים

רציתי לדעת מה הסברא של הרב עובדיה שנשים לא יברכו על לולב והרי מעיד ספר ויקרא אברהם שמנהג קדמון שיברכו אז עם מנהג קדמון לפני מרן הרי הרב עובדיה מורה לברך אם כן למה פסק לאסור?

לא צוין מקור הדברים בספר ויקרא אברהם וגם אם זה נכון מקמו של הרב ויקרא אברהם לא מחיייב שכך המנהג בכל העולם, ובפרט נגד מרן שקבלנו הוראתיו, ובפרט בא”י אתריה דמרן

מעבר לדף השאלה