נראה כוונת הרב אשל אברהם שהובא בכף החיים, דטלטול זה שע"י ניפוח מותר אפילו לצורך המוקצה, ואין מקום להעיר עליו שדבריו נסתרים מדברי מור"ם וכו', שהרי הוא עצמו קבע דבריו על דברי מור"ם, ולכל היותר היה לכת"ר להעיר שלכאורה חולק בזה על מור"ם. ועכ"פ לפום קושטא נראה שגם אינו חולק, והרמ"א לא נחית רק להשמיענו עיקר הדין, וייתכן שמסכים דהניפוח קיל טפי. וכן ראיתי בהגהות הגאון רע"ק איגר על הרמ"א שכתב שבמקור הדין של הרמ"א (שו"ת מהרי"ל) מתבאר להקל בזה.