נער שחל בר המצווה שלו בחג הסוכות
לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן
- דף הבית
- שאל את הרב
- דפנות הסוכה לאחר החג
שאל את הרב
דפנות הסוכה לאחר החג
שאלות נוספות בנושאשאלות הבאות
מצות לולב על ידי אשה
בתונס וג’רבא לא היה מנהג כזה לברך הנשים על הלולב, אך אבא זצ”ל לחיבוב מצוה בעלמא, היה נותן לבנותיו הקטנות לברך על הלולב שלו (אחר שכבר בירך) ותופס אתם בשעת הברכה (עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ”ח סעיף ו). ולכן לא להגזים ולקנות להם לולב משלהם.
מספר הנענועים בלולב
כן. לאחר הברכה, ובפסוקי הנענוע בהלל, הסדר זהה: ג’ פעמים לדרום, ג”פ לצפון, מזרח – ג”פ באמצע, ג”פ למעלה, ג”פ למטה, ג”פ למערב. וחשוב לציין, שתמיד הפניה לכל כיון תהיה דרך צד ימין.
להרטיב הערבות ביום טוב
אולי עושים כן בשביל לרכך וללחלח השתיל כ”הכנה” לזריעה וכך יתפוס יותר טוב באדמה כשיזרע, אבל זו לא זריעה כי אם ישאר כך בודאי יכמוש בהמשך וא”כ כאן כיון שאינו מתכוין כלל לזריעה שרי. מיהו זה דוקא כשאין המגבת ספוגה בהרבה מים שאל”כ הרי שיהיה אסור לטלטל המגבת מצד שמא יסחט, ורק במעט מים שאין דרך לסחוט מותר לגעת במגבת.
נקודות שחרות באתרוג.
לקחת קסמי אוזנים ולהרטיב במים ולנקות בעדינות את הנקודות אם לא ירד לקחת קסמי שיניים ולנקות בעדינות (עדיף שיעשה ע”י מומחה) והיה אם הוסרו מה טוב ואם לא, נקודות שחרות הפוסלות הם כאשר אוחזים את האתרוג ממרחק שלושים ס”מ ומעבירים את האתרוג לא בצורה עייונית ביותר אם הנקדות לא ניכרת הרי הוא כשר ואם הם ניכרות האתרוג בבעיית כשרות
כל זה לגבי יו”ט אבל בשאר ימים האתרוג כשר לברכה.
ספק על אתרוג אם הוא מורכב.
המראה אינו קבוע כי אם ירכיבו אתרוג תימני באתרוג ירושלמי, יתכן ויישאר בו מראה תימני מושלם (וכמו שכתבו האחרונים שאין לסמוך על סימני מורכב בימינו).
אבל היות וכאן מדובר בעדות של אנשים שומרי תורה ומצוות על התרוג, נראה שאכן אין לטיל ספק בדבר.
הורדת הטבעת בנטילת הלולב
בזמנם נהגו שגם הגבר עונד טבעת נישואין, ועל זה מזהיר הרב בן איש חי שצריך להורידה מחשש חציצה. (ועיין חזון עובדיה סוכות עמוד תי”ז). ועיין למרן ראש הישיבה שליט”א בקונטרס מנהגי חתונה הנדפס מחדש (בסוף ספר קול יעקב – פיוטים), שמזכיר מנהגם בזה בחו”ל שגם החתן יענוד טבעת, ואין בזה שום חשש, אך כאן בארץ הקודש לא נהגו בזה, ונראה הדבר תמוה אצל החרדים. וסיים שם שנוהג לענוד אותה פעם בשנה בליל הסדר על שם “ברכוש גדול”. ע”ש. ועיין עוד בשאלה ותשובה מספר 7404.
ברכה על ארבעת המינים לנשים
לא צוין מקור הדברים בספר ויקרא אברהם וגם אם זה נכון מקמו של הרב ויקרא אברהם לא מחיייב שכך המנהג בכל העולם, ובפרט נגד מרן שקבלנו הוראתיו, ובפרט בא”י אתריה דמרן
ענין בניית הגזוזטרא בעזרת נשים בבית המקדש
בגמרא (סוכה נ”א עמוד ב’) מובא על מה ששנינו במשנה במוצאי יו”ט הבראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול, מאי תיקון גדול, אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה, והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות למעלה ואנשים מלמטה ת”ר בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, היכי עביד הכי והכתיב “הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל” אמר רב קרא אשכחן ודרוש “וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד” אמרו הלוא דברים ק”ו ומה לעתיד לבוא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה. ע”כ ומתבאר שאין בניית הגזוזטרא מכלל הבנין שנאמר בנבואה בצורת בנייתו אלא שהוכיחו חכמים כי לצורך הצניעות מוכרח להוסיף זה, אמור מעתה שאין צורך בתוספת זו אלא בעת שהכל באים ויש חשש לערבוב בין אנשים לנשים אבל במשך השנה לא. ולפי זה נראה שמה שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה בסתם הוא לפי שסוף סוף גם זה בניית בית המקדש אבל לא שכוונתו שחלק זה הוא הכרחי כמו שאר הבנין שהרי מוכח מהגמרא שאינו מכלל הבנין אלא רק לצורך צניעות בחג הסוכות ולפיכך כתב בהלכות לולב שבערב החג מתקינים שם גזוזטרא לומר כי בערב החג הוא מוכרח לגמרי שהיה בנויה שהיינו שגם אם במשך השנה הוצרכו להרוס אותה (כפי שמוכרח שאין זה הכרחי לבית המקדש) או שמאליו נשברה הרי שבערב חג סוכות צריכים לשים לב לכך שצריך שתהיה קיימת
ע”ה ישראל מאיר יפרח ס”ט
הנחת הלולב בכלי עם מים בחג
1. מותר מכמה טעמים.ראה באורך למרן ראש הישיבה שליט”א בספרו אסף המזכיר (מערכת כבוש).
2. אכן יש ליזהר בכך (ביום הראשון) שכל אחד יקח את שלו דוקא, אלא א”כ הם מקנים אחד לשני את הלולב שיקח שאם אינו שלו שיהיה שלו.
+ טען עוד
