שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 17737 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

שיעור אכילת מצה בפסח לברכת המוציא

כבר הזכרת בדבריך תירוץ דהמצוה (בליל פסח) קובעתו לברך עליה המוציא.
אמנם לענ”ד קושיה מעיקרא ליתא, שהעיקר בזה דכל שמברכים עליו המוציא אם קובעים עליו סעודה, יוצאים בו ידי חובה בפסח, שיש עליו שם “פת”, ולא המעיט אלא דבר שאי אפשר לעולם לברך עליו המוציא, אפילו ע”י קביעות.

והארכתי בזה בס”ד בשו”ת מחקרי ארץ ח”א (סי’ מח) ע”ש. (נמצא באוצר החכמה).

האם יש ענין לרחוץ הכלים של החמץ במוצאי פסח?

אין שום סיבה הלכתית לזה.

אולי אמך רחצה אותם מפני האבק שהצטבר עליהם במחסן במשך שבעת ימי הפסח.

בשר בחלב

לכתחילה יש לחמם את התנור על חום גבוה למשך כרבע שעה קודם אבל בדיעבד מותר לאכול.

קדיש על חם/חמות

מותר ומצווה. אלא א”כ הוריו שבחיים מסרבים שיאמר קדיש על אחרים.

שאלה בדקדוק במשלי

א. כך מתפרש הפסוק: מעשה לקיחת הבגד כי ערב וגו’ – חבלהו – תעשה לו כן.

ב. מביא ראיה שיש מקור בצורה כזאת.

ג. לשון ציווי.

ד. המילה חַבְלֵהוּ ביחיד אומרים חֶבֶל, ואילו בפסוק שהביא חְַבֹל, לכן כתב שיש שני משקלים. והבנתי זה ע”פ הרד”ק בשרשים שורש חבל. ע”ש.

ה. נראה כוונתו בפי’ הא’ אין חידוש בחצי השני של הפס’, אבל בפי’ השני מתחדש שעל נכריה מגיע לו עונש יותר. (אף שכתב אין כל חדש תחת ענין הפסוק הזה, נלע”ד כוונתו רק לחצי השני כנ”ל).

ו. למה לא חֶבְַל – זה המיתר של האהל עימו קושרם אותו לארץ.

שאלה בנוגע לדקדוק בקריאה- יוצאי ארם צובא

ב”כללי דקדוק הקריאה” שהזכרתם בתחילתו כתב ד’ כללים לשוא נע. ובכלל הרביעי כתב לעשות שוא נע כאשר יש מעמיד ואחריו שוא ואחריו הטעם כמו שָ‏‏‎ׁמְרוּ לפ”ז בענין של השאלה א”צ לעשות שוא נע וכמו שאתם נוהגים, אלא שלפי זה בעוד אופנים לא עושים שוא נע אחר תנועה גדולה ולא רק בנסוג אחור.

צביעת שיער לבחור בשידוכים

יש מקילים בזה. והנכון שיעשה כן על ידי כדורים או על ידי גוי. עי’ בשו”ת יביע אומר חלק י”א (חיו”ד סי’ יד) ובהערה שם.

תיקון הבית

העולם כולו נוהגים לעשות את סדר חנוכת הבית הרגיל גם בבית חדש וראינו שכך נהג הרב זצ”ל. ומ”מ ודאי שיש ענין לעשות גם את סדר תיקון הבית בנוסף על הסדר הרגיל.

וכאשר יסדו את הישיבה הורה הרב זצ”ל לערוך סדר תיקון מקונטרס היחיאלי שמיועד לאומרו כאשר מתחילים לבנות.

ניקוד “תנו רבנן”

יש דברים שקוראים ע”פ הנהוג אע”פ שלכאורה צריך להיות אחרת. וכגון פשיטא שצריך להיות לכאורה הפ”ה בשוא נע בראש מילה. ועי’ עוד בספר “נאמן ביתי” בסופו כמה מילים כאלה ממרן ראש הישיבה זצ”ל.

מצוות מעשר כספים

העיקר להלכה שנתינת מעשר כספים הוא מנהג טוב וחסידות. ומ”מ אם נהג והפריש מעשרות ג’ פעמים נעשה עליו הדבר כנדר וחייב לקיימו. ואפי’ הפרישו רק פעם אחת והיה בדעתו להפריש מעשר כל ימיו נעשה עליו כנדר וחייב להפריש מעשר. (עי’ בספר ויחל משה ובשו”ת יחוה דעת ח”ג סי’ עד).

אין חילוק בין סטודנט לשאר אנשים העובדים וכל שיש לו רווחים יש לו להפריש לפי הרווח.

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

דילוג לתוכן