אזכרת השבעה והשלושים ויא חודש ויב חודש נמנים מיום הקבורה ולא הפטירה.

אזכרת השנה בכל שנה תהיה תמיד ביום הפטירה ולא הקבורה.

לכן,

א. יא חודש יש לקיים בהשלמת 11 חודשים מתאריך הקבורה (היינו ביום האחרון של 11 חודש).

יב חודש אחר 12 חודשים מתאריך הקבורה וי”א 13 חודשים (והנכון לערוך בשני התאריכים) חזו”ע אבלות ג’ עמ’ רלא. (היינו יום למחרת השלמת יב חודש).

ומכל מקום דיני אבלות יב חודש מסתיימים מיד בתום 12 חודשים מלאים (גם בשנה מעוברת) אחר כניסת הלילה.

ב. מכאן והלאה – אזכרת השנה אחר השנה הראשונה יש לעשות ביום הפטירה ממש. (ובמקום צורך אפשר להקדים ולא לאחר).
אין עולים לקבר ביו”ט ולא בחוה”מ אלא יקדים או יאחר.
ולגבי התענית אין להקדים אלא לאחר, ובנידון הנ”ל שאח”כ חוה”מ כיון דנדחה ידחה ואין להתענות (כה”ח סי’ תקסח אות צג והלאה).