בישול מערב שבת ע”י שעון שבת
הדבר מותר לפי שאינו עושה שום פעולה בשבת. ומכל מקום דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל שלא נכון להשתמש בשעון שבת.

להעלות אותו מוסיף מחוץ לשבעת הקוראים, כדי שלא לגרום שנאת חנם וחילול השם.
הדבר מותר לפי שאינו עושה שום פעולה בשבת. ומכל מקום דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל שלא נכון להשתמש בשעון שבת.
אין שאר פירות דומים ללימון כי מימיו אי אפשר לשתותן מרוב חמיצותן וצריך תיקון במים וסוכר ולכך כתב בב”י דלא חשיב משקה.
אך בשאר פירות אף שהם מעורבים עם מים מ”מ זה מפני צרכי מסחר אך את התרכיז אפשר לשתות בפני עצמו. א”כ חשיב משקה והוא מפרק בשבת.
ומ”ש הרמב”ם שתפוחים מותר לסחוט כי בזמנו לא הייתה רגילות לסחוט תפוחים ולשתות.
ולעצם הדבר, אינו ברור שהרי עינינו הרואות שיש הרבה מקומות שמוכרים מי פירות סחוטים במקום.
בגמרא (סוכה נ”א עמוד ב’) מובא על מה ששנינו במשנה במוצאי יו”ט הבראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול, מאי תיקון גדול, אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה, והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות למעלה ואנשים מלמטה ת”ר בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, היכי עביד הכי והכתיב “הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל” אמר רב קרא אשכחן ודרוש “וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד” אמרו הלוא דברים ק”ו ומה לעתיד לבוא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה. ע”כ ומתבאר שאין בניית הגזוזטרא מכלל הבנין שנאמר בנבואה בצורת בנייתו אלא שהוכיחו חכמים כי לצורך הצניעות מוכרח להוסיף זה, אמור מעתה שאין צורך בתוספת זו אלא בעת שהכל באים ויש חשש לערבוב בין אנשים לנשים אבל במשך השנה לא. ולפי זה נראה שמה שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה בסתם הוא לפי שסוף סוף גם זה בניית בית המקדש אבל לא שכוונתו שחלק זה הוא הכרחי כמו שאר הבנין שהרי מוכח מהגמרא שאינו מכלל הבנין אלא רק לצורך צניעות בחג הסוכות ולפיכך כתב בהלכות לולב שבערב החג מתקינים שם גזוזטרא לומר כי בערב החג הוא מוכרח לגמרי שהיה בנויה שהיינו שגם אם במשך השנה הוצרכו להרוס אותה (כפי שמוכרח שאין זה הכרחי לבית המקדש) או שמאליו נשברה הרי שבערב חג סוכות צריכים לשים לב לכך שצריך שתהיה קיימת
מותר לזוג ללכת למסעדה בשרית עד ראש חודש אב גם אם יש בזה עונג ושמחה ולא נאסר אלא מראש חודש אב כמבואר בסימן תקנא
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
א. טעם תחתון (בטעם עליון משתמשים רק בקריאת התורה).
ב. אצל הספרדים קוראים בטעם עליון גם בפרשת השבוע ולא רק בחג השבועות, א”כ טעם עליון בפרשת ואתחנן הוא לקריאת התורה. אצל האשכנזים איני יודע אם קוראים בטעם עליון, ואם יש להם בכלל טעם עליון לפרשת ואתחנן.
ג. 1. בספר אוצר כל מנהגי ישורון סי’ מ”ז אות ג’ הביא טעם לזה מספר מטה אהרן כיון שגם תורה וגם דרך ארץ טעונים חיזוק כמבואר במסכת ברכות (דף ל”ב ע”ב), וקי”ל יפה תורה עם דרך ארץ, לכן אומרים פעמיים חזק. ע”ש. ולי נראה טעם פשוט יותר כי ביהושע (פרק א’) בתחילה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת הארץ, ואח”כ אמר לו חזק ואמץ “מאוד” על התורה, לכן אומרים פעמיים.
2. נראה שהוא מהפסוק ההוא, אבל שם הוא באמצע משפט לכן הוא בפתח, וכאן הוא בסוף המשפט לכן צריך לאומרו בצירי.
דרגא א’: ספר הפטרות שנכתבו בו ההפטרות בכתיבת יד כמו בספר תורה, אף אם רק ההפטרות כתובות בו, אבל אם אינו בכתיבת יד אלא בדפוס הוא יורד לדרגא ג’.
דרגא ב’: ספר שיש בו את כל הנביאים (או כל התנ”ך).
דרגא ג’: ספר שיש בו את ההפטרות בלבד.
כל זה מתבאר בשו”ת יחוה דעת ח”ה סי’ כ”ו. ע”ש.
התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.
מותר לפי ההלכה. איני יודע מנהג ג’רבא בזה, אך מנהג תונס ידוע להעלות קטנים למפטיר והפטרה.

מוסדות ישיבת כסא רחמים ספרדית ע”ר 580008589
הרב עוזיאל 26 בני ברק
טלפון ליצירת קשר: 03-6767163
© כל הזכויות שמורות לישיבת כסא רחמים – לקריאת התקנון
נהניתם?! תפרגנו לנו! יש לכם הצעת ייעול? תשתפו אותנו! נשמח לשמוע את דעתכם.