במנוחת אהבה חלק ג' (פרק כג הערה 39) כתב שאין הבדל בין העמדת מיטה על רגליה, שמותר אף שנעשה אהל ממילא, לבין כפיית כלי כדי להשתמש באויר שתחתיו להגן על האכלים, והוכיח כן מרש"י, תוס', רשב"א ומאירי בדין מת המוטל בחמה. אך בהלכה י"ט התיר להעמיד קודם את הגג ואח"כ את המחיצות רק כשאין כוונתו לצל, ולמה לא הוכיח להיתר ממת המוטל בחמה?