שכח כסף בכיסו ונכנסה שבת מה תיקונו

הדבר מותר לפי שאינו עושה שום פעולה בשבת. ומכל מקום דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל שלא נכון להשתמש בשעון שבת.

אין שאר פירות דומים ללימון כי מימיו אי אפשר לשתותן מרוב חמיצותן וצריך תיקון במים וסוכר ולכך כתב בב”י דלא חשיב משקה.

אך בשאר פירות אף שהם מעורבים עם מים מ”מ זה מפני צרכי מסחר אך את התרכיז אפשר לשתות בפני עצמו. א”כ חשיב משקה והוא מפרק בשבת.

ומ”ש הרמב”ם שתפוחים מותר לסחוט כי בזמנו לא הייתה רגילות לסחוט תפוחים ולשתות.

ולעצם הדבר, אינו ברור שהרי עינינו הרואות שיש הרבה מקומות שמוכרים מי פירות סחוטים במקום.

לכבוד בנימין היקר שלום וברכה.

ישנה מלחמה תמידית בכל יום לאורך ימים ושנים בין יצר הרע ליצר הטוב הנמצאים אצל כל אחד מאיתנו, וכל אחד מהם מנסה למשוך לכיוון שלו. לכל הם אדם יש אתה הנסיונות והנפילות שלו לפי דרגתו ומצבו. מי שחוזר בתשובה יש ליצר הרע שלו רצון עז להפיל אותו ולהחזירו להיכן שהיה לפני כן, כי הוא מרגיש שהפסיד במערכה העיקרית, והלקוח שהיה קבוע אצלו, זנח אותו ועבר לצד השני. ובנוסף הוא יודע גם כן שיש לו  פוטניצאל להפיל אותו שוב ושוב עד שירד מהדרך לגמרי, כי כבר היה בה וזה לא זר לו ואפשר בקלות יחסית להחזיר אותו לשם.

היצר הרע בוחר לו דרך להפיל כל אדם לפי מה שמתאים במיוחד בשבילו. הוא מכין תכנית עבודה התואמת לאדם לפי מה שהוא, בדומה למאמן אישי  וכדומה שבונים לאדם תכנית דיאטה או תכנית כלכלית וכד’ לפי התנאים והיכולת שלו. אצלך הוא בחר בשתי נקודות עיקריות כדי לגרום לך ליפול ולהשבר. א. שמירת העיניים ב. תפילה. ונסביר את הרעיון שלו.

שמירת העיניים וכל האיסורים הנלוים אליה זה האיסור שיש לו את התאווה הקשה ביותר במיוחד בדורות האחרונים, והיא גם זמינה מאד, בלי טירחה בלי מאמץ ובלי כסף. והאיסור לכשעצמו חמור ביותר המטמא את האדם ומוריד אותו לשאול תחתית וגורם לו לאטימות רוחנית ועוד חסרונות רבים.

וענין התפילה, היא מביאה לקרבת אלהים, קשר ישיר וחזר עם מלל מלכי המלכים בורא עולם איבנו הרחום והחנון והטוב, מי שיודע להתפלל , מבין ומרגיש שזה אחד התענוגים היותר גדולים שיש בעולם, ולכן הוא מכשיל אותך גם בזה, שתרגיש כל כך רחוק מה’ יתברך ולא תפנה אליו ולא תבקש ממנו ותהיה בטוח שגם הוא מתרחק ממך ולא רוצה אותך כלל.

זוהי התכנית האסטרטגית של היצר הרע, להפיל אותך באיסורים חמורים, ולמנוע את הדרך לתקן ואז להביא לידי ייאוש והרמת ידיים.

אתה אדם מאוד אמיתי וישר. אומר בפירוש את כל כשלונותיך, ולמבד זאת גם מודה שאינך יודע אם אתה מתחרט עליהם. וכאן יש תקוה גדולה, כי מי שיש לו ברוך ה’ את מידת האמת, הרבה יותר קל לו לנצח ולצלוח כל דבר, כי הרי אמת היא דרך התורה הקדושה כמו שאתה בוודאי יודע ומאמין. (חוץ מזמנים מסוימים שראית איזה דבר תועבה המנסה לקעקע את זה ממך, אבל מהר מאד אתה חוזר לידיעה האמיתית שלך, גם אם עדין מקוננים בך מחשבות והרהורים כאלו ואחרים.) הכח החזק של האמת הוא בלתי מנוצח. ביכלותו לעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון ואתגר ולנצח שוב ושוב. וגם אם הייתה איזו נפילה ואפילו קשה ואפילו נפילות רבות, בכח האמת לעצור ולחשב מסלול מחדש ולתקן את כל המעוות. רק צריך להשתמש בה בכל הכוח, להלחם רעיונית ולהבין שהנאות והתאוות הן בסך הכל לכמה רגעים ואז נגמרים נעלמים וגורמים לצער יותר ממה שהיה (כמו שאתה יודע ומרגיש מניסיון רב ומר.) והעונשים עליהם קשים ביותר. ומהצד השני, קיום התורה והמצוות וההקפדה על כל דבר, יש בו תענוג רוחני של שליטה ונצחון, וגם אם אתה אינך מרגיש , הרי בעולם הבא השכר הוא כלכך צעום שאי אפשר לתאר ולהבין. ובמיוחד בדברים שקשה לאדם לעשותם והוא בלכ זאת מתאמץ ומנסה בכל הכח.

תדע לך! יצר הרע הוא האויב המסוכן והאכזרי ביותר שיש, יותר מאיראן חיזבאללה וחמאס וכל האחרים גם יחד. הניסיונות הם כטבמי”ם עם חומר נפץ, התאוות הם טילים בליסטיים, והנפילות הם טילים עם ראש נפץ כימי. ככה צריך להתייחס לכל זה כי כשמבינים את האמת הזאת מסתכלים אחרת על כל ניסיון ותאווה. זה לא עוד איזה הנאה או תענוג, זה סם המוות, זה הורס , זה פוגע וזה נורא ואיום. וממילא עושים את הכל שלא לתת לו להחדיר לנו את החומר המסוכן הזה. כמובן שאם מחזיקים בזמינות טלפון “בעייתי” או מחשב שיש בו את כל הדברים הרעים , אזי הסכנה גדולה יותר כי קל ליפול ולהכשל. חייבים להתנתק מכל הדברים ההרסניים והנוראים האלה.

ועם  כל זאת, חייבים לדעת דבר ברור מעל כל ספק , כל הרהור תשובה חשוב מאד. כל הצלחה והתאפקות מעלתה גדולה. וגם במצבים גרועים יותר משלך, ה’ יתברך מוכן לקבל בתשובה ואפילו ממתין ומצפה מתי הבן היקר והאהוב שלי יחזור אלי. וכמו שאומרים בתפילה ברוך אתה ה’ הרוצה בתשובה. גם תשובה חלקית יש לה מעלה מסוימת אל תתייאש! תמשיך לנסות לנסות בכל זמן ובכל מצב. ואתה תנצח!

ולסיום, לגבי התפילה, אחד הדברים החשובים שבה הוא לבקש מה’ שיעזור לך, לצאת מהספיקות והבלבולים, לא ליפול ולהתייאש, לעמוד חזק מול הנסיונות, להחליש את עוצמת התאוות להתחבר ולאהוב את התורה והמצוות ולהתענג בהם ולמצוא בהם סיפוק רגשי מלא מלא עד שלא יהיה צורך בשום דבר אחר.

כשאתה מתפלל תרגיש ותדמיין את הדבר האמיתי ה’ מקשיב לי, ה’ מחכה לי, ה’ שמח בתפילתי ורוצה לעזור לי. בהצלחה.

נ.ב במצבים כמו שלך צריך שיהיה לך מישהו שיעזור לך ויכוון אותך יותר, אם תרצה תוכל לפנות אליי. 052-7607918 אשמח לעזור.

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו’ אשמנו בגדנו וכו’ היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו’ בלי כוונה.

תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.

כמובן את הסגולה הטובה ביותר את עושה, להתפלל. וכמה שהתפילה תהיה מכל הלב, תעלה רמת הסגולה.
יש לקשור נעימות והרגשה טובה לכל עשיית המצוות, לא להלחיץ או להבהל חלילה, בפרט בשבת כדאי לתת כמה שיותר הרגשה טובה ונעימה, ועל ידי זה תגרם התקרבות בעז”ה.
כדאי מאוד להתייעץ עם ארגון הידברות ולהיות בקשר עם המדריכות שיש להם, הם עוסקים הרבה בנושאים אלו, ויכולים לעזור.

בהצלחה רבה.

מותר

אם חותך בו חתיכות דקות אסור מן הדין ואפשר שיש כזה איסור תורה. ואם חותך בו חתיכות גדולות אין בזה משום טוחן אבל כיון שבדרך כלל על פי רוב מי שעושה חתיכות גדולות אין משתמש במכשיר זה ועיקר השימוש בו הוא לעשות חתיכות קטנות

נראה שאין להשתמש בו בשבת כמו שאסור לפורר גבינה קשה בפומפיה  וכמבואר בש”ע סי’ שכא ואף שאין כזה איסור טוחן שאין גבינה מגידול קרקע מ”מ אבור משום עובדין דחול וכמבואר במשנ”ב שם

נכון. וכן כתב במנוחת אהבה פרק ג’ הלכה ז’

אם לא בושל כלל יש בזה איסור דאורייתא. (כמבואר בש”ע סי’ רנ”ד ס”ד ורנ”ז ס”ד, וע”ע בהג’ הגרע”א (ריש סימן שי”ח) דגם מוהר הבישול אסור מדאו’). ולדעת מרן ריש סימןשי”ח בשוגג אסור גם לאחרים עד מוצאי שבת, ובמקום צורך גדול יש לסמוך ע”ד דברי הגר”א דס”ל דמותר גם לו מיד. (ע’ במ”ב סי’ שי”ח סק”ז, ומניח”א ח”א פכ”ב ס”ב, ובשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ט).

ואם היה מבושל כמאכל בין דורסאי אף שעשה איסור מ”מ כיון שד’ כמה ראשונים דאין בזה משום בישול (כמבואר בביה”ל סי’ שי”ח ס”ד בד”ה אפילו בעודו) – התבשיל מותר בדיעבד כמ”ש המשנ”ב שם (סק”ב) ובהליכו”ע (ח”ד עמוד ג”ל).