קביעת מקום דיון בבית דין

שמעתי שיש רבנים שמתירים לשבור טלפון לא כשר ולא לשלם עליו, עכשיו יש לי כמה שאלות: א.בית דין באמת יכול לפסוק שלא יצטרך לשלם לו כלום למרות שהיה בטלפון(ללא סינון) תמונות ,קבצים, ולפעמים אפילו מסכמים שווי ערך , על כלום הוא לא ישלם, רק כי טלפון זה דבר רע? איפה יש לזה מקור בגמרא? מה בית דין יפסוק לגבי תשלום הטלפון, ומה יפסוק לגבי תשלום על המסמכים שהיו בו? ב. נראלי שראיתי פעם שהרב עובדיה פסק שמותר טלפון לא כשר עם סינון רק מי שצריך זאת לעבודה, אם כך,אם לקחתי למישהו טלפון והיה בו מלא קבצי עבודה וכדומה, והיה בו סינון, האם גם אז כל כך פשוט יהיה לפטור אותו מתשלום? הרי היה לו היתר

חברות ששכרו דירה לשבת ושלמו את הכסף כל אחת בחלק היחסי שלה. לאה אינה יכולה להגיע לשבת, ולא תקבל את הכסף חזרה רחל שהיתה אמורה להיות אתם רק בחלק של הסעודות מעוניינת להתארח במקומה בדירה במטה הפנויה. האם רחל צריכה לשלם ללאה

בתחילת שנה רשמתי את ביתי לחוג דרמה שבסוף שנה מציג הצגה מפוארת וגדולה. בחוג יש כ- 200 תלמידות, תשלום החוג שנתי שמתפרס ל-12 חודשים. השיקים רשומים לפי תאריך לועזי כל ראשון לחודש. חודש מרץ היה החודש האחרון לתשלום עקב נגיף הקורונה, שאומר ששילמתי תשלום מלא כאשר ביתי היתה שיעור אחד השיעור השני היה פורים כלומר לא התקיים ולאחר מכן היה הסגר.

החוג חזר לעבוד בתחילת החודש וכמובן לא שלחתי את ביתי. משיחה שלי עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות הנהלת החוג לא יכולה להבטיח שתתקיים הופעה שלמטרה זו רשמתי את ביתי לחוג. ביקשתי להוציא את ביתי מהחוג אך בהסכם החוג מופיע סעיף שאומר שבמידה ואני רוצה להוציא את ביתי צריך להודיע חודשים מראש ולכן אין אפשרות להוציאה. נסיתי להגיע עם מנהלת החוג לדין תורה אך היא אמרה ששאלה רב והסבירה לו את צד ההורים וכך הוחלט שיש להודיע חודשים מראש. ביקשתי לדעת את שם הרב אך היא התחמקה ולא מסרה את שמו.

האם אני יכולה להוציא את ביתי מהחוג ללא הודעה מראש ותשובתו היתה שמכיוון שזו "מכת מדינה" ההסכם בטל ומבוטל. וגם שאלתי את הרב האם אני יכולה לפנות לעו"ד על מנת לקבל את השיקים בחזרה והרב אמר שעו"ד נקראת שליחה שלי ואין בעיה. לסיכום אבקש לדעת בכתב האם יכולתי להוציא את ביתי מהחוג ללא הודעה מראש והאם פעלתי נכון. האם פניה לעו"ד נקראת "ארכאות"? האם הנהלת החוג צריכה להחזיר לי תשלום מחודש מרץ + עמלות ביטולי השיקים שנאלצתי לבטל? 

 לגבי כתיבת צוואה שבה האב עושה קניין מחיים על נכסיו, כך שע"י הצוואה הזו הוא מחלק באופן שווה את נכסיו בין הבנים והבנות. כמו כן הוא משאיר סכום של 10 אלף ש"ח שלא נכנסו לצוואה ע"מ שיתחלק ע"פ דין דאו'. האם מותר הדבר?

ב"ה לפני חתונתי אמי שתח' סיכמה עם חמתי שתח' סיכומים שהורי אשתי ישלמו לנו שנה שלמה של שכר דירה ועוד........  ואילו הורי ישלמו ........ ואכן כל אחד מן ההורים אמרו ועשו הכל אך חמתי אמרה לנו כי היא לא תוכל לעמוד בהבטחתה לאימי על השכ"ד ואנו לא סיפרנו על כך לאימי עד עתה וגם כששאלה על זה אמרנו לה שהיא משלמת לנו את שכ"ד באותה השנה אך ליבי נוקפי כי אימי חושבת שחמתי שילמה לנו שנת שכ"ד והיא מעבירה לנו סכומים גדולים מדי פעם שכן אני אברך אך חוששני שמא היא עושה זאת כדי כביכול להחזיר כנגד מה שהורי אשתי כביכול שילמו וכן היא אף הציעה לשלם לנו בשנה השניה לנישואים שכ"ד ואני סרבתי וכן חסכתי כסף לקניית סט טוש"ע ובסוף כאשר קניתי את הסט היא שילמה עליו ואת הכסף שנתתי לה עליו החזירה לי אותו בכך ששילמה לי על הובלה של מעבר דירה שעברנו ובסוף כאשר גיליתי שאני לא מרוצה מהסט הנ"ל היא קנתה לי סט חדש! ולקחה את הסט הקודם בקיצור ליבי חושש בכל פעם שאנו מקבלים מאימי סכומי כסף ובייחוד כאשר הם גדולים ורציתי לשאול האם זה בסדר לקבל ולהשתמש בכספים אלו ושמא יש פה גניבת דעת ואם הייתה יודעת מה שאינה, לא היתה נותנת

בס"ד כבוד הרבנים שאלה - א בתור מפיץ גיליונות של משכן שילה כ 600 גיליונות לשבוע. במחיר 3 ש"ח לגיליון. את כל הכסף מעביר למשכן שילה ומקבל קבלה על שמי הקבלה מוכרת לצורכי מס הכנסה - האם מותר לי להשתמש בקבלות לקבל החזר מס? בנוסף מקבל עוד כ 450 גיליונות שכבר שלמו עליהם. ההפצה והחלוקה כרוכה בנסיעות למספר מקומות ע"ח זמני ובמכונתי. שאלה -ב בתור גבאי השאלתי ספר תורה לבית אבלים בדיעבד ראיתי הלכה בגיליון איחוד שאסור להשאיל ללא רשות הבעלים. הבעלים נפטרו לעולם והבנים אינם באים לבית כנסת. מה עלי לעשות עכשיו? שאלה ג - בשעת טובה יצאתי לפנסיה קבלתי מענק יפה. מתן מעשרות למי חשוב לתת? מדובר על 20% והאם מותר לתת יותר?

לפני כמה שנים השתמשתי בכמה שפריצים בדוגמית של בושם (בושם פתוח שמעמידים בחנות כדי שיוכלו לדעת אם רוצים את הריח) בחנות "המשביר לצרכן" למרות שלא הייתה לי כוונה לקנות את הבושם. האם זה גזל? האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי לתקן את זה?

האם מותר להשתמש עם דיסקים ולשמוע אותם כשהעבירו אותם במחשב מאדם אחד לשני או שמתחייב בזה לשלם למוציא לאור כמה שעולה הדיסק בחנות. והאם יש כח למוציא לאור לאסור השימוש בדיסק עד התשלום (אע"פ שלא קנה דיסק בפועל אלא העביר את זה מאדם אחר במחשב). אשמח אם תעירו עיניי בדבר הלכה זו בתודה ובברכה בכבוד ובהערכה

שלום רב לכת"ר שאלתי היא: ידוע כאשר באים לפדות מעשר שני צריך במטבע שווה פרוטה(קרי מטבע רגיל כגון שקל חצי שקל) אך אם המעשר שני אינו שווה פרוטה אזי אני חייב לפדות על פרוטה חמורה. האם הדין שווה גם לנטע רבעי ? האם כאשר כמות הפירות אינו שווה פרוטה נאם בשביל לחלל אני צריך מעין פרוטה חמורה(מטבע שחיללו עליו נטע רבעי שווה פרוטה) או שפשוט אין את הדין הזה בנטע רבעי ?

שאלה נוספת היא: האם אפשר ללמוד מהגיור של נבוזראדן, שאם בא גוי להתגייר באמת קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות ורצון להיות חלק מישראל אנחנו חייבם לגייר אותו ללא קשר לעברו? כגון הנ"ל שרצח מליוני יהודים?

שלום, עבדתי מזה כ-16 שנה במקום עבודה מסוים. אני רוצה לתבוע את המעסיק שלי לדין תורה בגין תשלום פיצויי פיטורין חלקיים, פנסיה, ביגוד, נסיעות ושאר זכויות סוציאליות המגיעות לי. ברצוני לדעת: 1.האם מספיק לפרט בכתב התביעה שפוטרתי מעבודתי ואני דורש פיצויים +זכויות הסוציאליות שמגיעים לי? או שיש חובה לפרט את רכיבי הפיצוי לרבות הסכומים? 2. כיצד בית הדין דן בנושא זה? האם לפי דיני עבודה? והאם ישנם חריגים? 3. בהנחה שדנים לפי דיני העבודה האם יש התיישנות- כלומר האם ניתן לתבוע פיצויים וכו' בגין 16 השנים או רק בגין 7 שנים אחרונות? 3. בהנחה שאין התיישנות, כיצד בית הדין נוהג בנושא הפרשות לפנסיה/פנסיה(מדובר בחוק שנכנס לתוקף רק ב-2008) האם יש לו תחולה רטרו לפני כניסת תוקפו של החוק או לחילופין ניתן לקבל בגין 7 שנים אחרונה או רק מרגע כניסתו של חוק לתוקף?