שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18420 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

ניקוד תיבת רב חסדא

לפי זכרוני שאלו את מרן ראש הישיבה שליט"א ואמר שאין לזה מקור רק כך המסורת שלנו.

הוצאות כספיות של פניה לעורך דין

נראה שצריך לשלם עבור שכר טרחה לעורך דין, ואין חשש לערכאות בזה, שלא יעשה אדם ככל העולה על רוחו בשם התורה, ולכן אם העורך דין עדיין לא טרח בזה, רק קיבל על עצמו לטפל בזה, אז אין לשלם כלום, אבל אם התחיל לטפל וכן כבר שילמת לו, ולא יחזיר מה ששילמת, רשאי אתה לדרוש מהנתבע את ההוצאה ששילמת תמורת קבלה. כך הדין.

הנה מכיון שלא היה לו דרך אחרת להציל את שלו אלא בדרך זו ע"י הוצאה לפועל, שקודם צריך ללכת לעו"ד, אין זה אלא דעביד איניש דינא לנפשיה וכדאיתא בגמרא בבא קמא (דף כ"ז ע"ב), ונפסק להלכה בחושן משפט סימן ד' בהגה. נמצא שמה שפנה לעו"ד בהיתר פנה. ובלאו הכי יש פוסקים הסוברים שעורך דין אינו חשיב ערכאות כלל. ולכן עליו לשלם את ההוצאות של העורך דין.

קנה עלייה לתורה ועלה אדם אחר

אם זה האדם שקנה ולא עלה למפטיר מוכן לעלות עליה אחרת אז יש לו לשלם עבור מה שקנה המפטיר כמובן בהתחשב במחיר שקנה, שישלם פחות מזה כי בדעתו היה מפטיר במחיר שקנה אבל עכשיו שנותנים לו עליה שלא לפי רצונו אולי היה קונה אותה אבל לא במחיר של המפטיר, אך אם לא מעוניין לעלות לעליה שהציעו לו במקום המפטיר אינו חייב לשלם כלום. כל המצוות שנימכרות בבית הכנסת הם כעין מקח וממכר לכל דבר וענין אך יש בהם מדין נדרים ונדבות שחייב אדם לקיים אך אם נדר אדם על תנאי או נדב על תנאי אז אם לא נתקיים התנאי אינו חייב לקיים הנדר או הנדבה כ"ז בשו"ע יו"ד סי' ר"י וצריך גמירות דעת שלבו ופיו שווים ברגע שנודב איזה דבר לצדקה או נדבה אך בנד"ד מכיון שלא היה נודב אילו לא היו נותנים לו את העליה הנמכרת אז אין כאן מקח וממכר וממילא אין כאן גם נדר. ועי' בחו"מ סי' רי"ב וביו"ד סי' רנ"ח ס"ח בהגה.

לקזז מחובות לבית הכנסת בטענות שונות

אינך יכול לעשות זאת, שאין קשר בין מה שאתה חייב לבין הכסף שאספת, גם אם לא עשה הגבאי מה שהוחלט. ויש לדבר עמו, ואם לא יעזור יש לדבר עם הציבור. ומה שתרמת זה בגדר נדרים (אלא אם אמרת בלי נדר). ואם לא יעזור תבע אותו לדין תורה שיקיים את מה שהוחלט.

לפי הנראה מהשאלה שהיה הסכם של חלוקה בהכנסות של ראש השנה וכפור בלבד, ואכן לא היו ההכנסות מספיק בגלל סיבות שונות, מצד הדין לא מחוייבים לתת לחזן, כי אין הכנסות, וכמו שסוכם. אבל אם תקבלו מאותם תורמים או תורמים אחרים שהיו בראש השנה וכפור כן צריך לשלם לפי ההסכם. ומה ששילמת מחצית על כסף שלא קיבלת מהאורח השני, זה היה על החשבון שעתיד ליכנס לביהכ"נ.

לעקוב אחר רשיון שירותיה של חברה מסויימת

1. אין באחריותך לבדוק אם יש לחברה רשיון, אלא אם כן יתברר שהחברה העתיקה אותה תינזק מזה מחמת החוק שהשתמשת בתוכנה גנובה, אבל לא נראה שחברה אחראית שמספקת שירות תסכן את שמה ואת פרנסתה והחברה בחזקת נאמנת עד שיוכח אחרת.
2. יש לבדוק מה דעתו של בעל הבית, השאלה היא אם בתור אחראי רשאי אתה להציע ללקוח או לבעל עסק את האפשרות הזאת שזה נהנה וזה לא חסר אז מותר לך להציג רשיונות פחות ממספר המשתמשים, אבל אם מקפיד בעל הבית שדווקא יהיה רכישת רשיונות מלאה , אסור כי אין לשנות מדעת בעל הבית כמו שכתוב בחושן משפט סימן קפ"ב. אכן אם לבעל הבית לא אכפת והעיקר שתמכור מותר.

קידש בטבעת שנקתה מכספי אביו

אין חשש לקידושין כלל גם אם באופן שהמעות ביד בנו הם אולי ספק גזל שהרי אביו נתן לו אותם למטרה מסויימת והוא שינה וקנה בהם טבעת, שמה שאמרו באבן העזר (סימן כט סעיף א) המקדש בגזל או בגניבה אין קידושיו קידושין זהו דוקא שקידש בגזל עצמו אבל אם שינה שגזל מעות וקנה טבעת אין חשש לקידושין שהרי מעות שגזל צריך להחזיר ולא טבעת כמו שמוכח בחושן משפט (סימן ש"ס סעיף א) וזה לשונו: כל הגוזל חייב להחזיר הגזילה עצמה שנאמר והשיב את הגזילה אשר גזל ואם אבדה או נשתנית משלם דמיה וכו' אפילו גזל קורה ובנאה בבירה גדולה הואיל ולא נשתנית דין תורה שיהרוס כל הבניין ויחזיר הקורה לבעלים אבל תקנו חזל מפני תקנת השבים שיהיה נותן דמיה וכו. ע"כ.
והנה כל זה על הצד שהאב מתנגד לקידושין הללו ומבקש את כספו חזרה, אמנם אין זה כל כך מציאותי. ועוד יש לצרף כמה צירופים שאולי הכסף שקנה בהם הטבעת הם שלו כמו שעולה מהשאלה שהיה לו כספים שעבד וכן יש לומר דגם האב מחוייב להשיא את בנו גם אם הוא גדול ומופלג בשנים ואינו סמוך על שולחן אביו מכל מקום מוטל עליו להשיאו וזה מתייחס למה שכתוב בשאלה שהוא גדול והאם הוא נחשב סמוך על שלחן אביו וכן כתב בעזר הקדש (אבן העזר סימן א סעיף א) וגם אם נאמר שאביו מתנגד לקידושין הללו ומבקש הכסף חזרה הנה זה חשיב כמתנה על מנת להחזיר שאם קידש בהם מקודשת כמו כמו שכתב באבן העזר (סימן כח סעיף כ') ויתכן שאביו יסכים לקידושין הללו ומעיקרא אין כאן שאלה כלל.

דין דברים קבועים בדירה שנמכרים עם הדירה

אין לקחת דברים קבועים מהדירה כגון אסלות כיורים וכו' וכן כל דבר שקבוע או בקרקע כמו שכתוב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רי"ד סעיף י"א), אבל בנדון שלך מכוון שהכיור הוא משהו מיוחד ואינו סטנדרטי כמו שעולה משאלתך, נראה שאפשר להחליפו בכיור אחר טוב אע"פ שהוא קבוע מכוון שהדירה עדיין בחזקתך כמו שעולה מהחוזה שאתה תגור שם עוד חודש. ועיין בספר פתחי חושן חלק ח' (פרק י"ד עמודים ש"ח ש"ט).

הורדת ושמיעת שירים מאתרים ללא רשות הבעלים

1. אסור להוריד שירים מאתר זה גזל, אלא א"כ גילה דעתו הזמר או המפיק (תלוי מי המשקיע) שלא איכפת לו. ולמיטב ידיעתי שהזמרים מתלוננים על זה ולא מסכימים, הם מפסידים הרבה כסף שמעלים לאתר את השירים וזה גזל גמור.
2. מותר לשמוע את השירים כי אין גזל בשמיעה כידוע, וגם יתכן שזה רצונו של הזמר שישמעו שיר אחד או שניים כדי שיקנו את הדיסק עצמו.

מה מעמדם ההלכתי של השומרונים

הם כגויים לכל דבר וענין. בקראים יש מחלוקת מהו מעמדם.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

דילוג לתוכן