סוכות

שאל את הרב

נער שחל בר המצווה שלו בחג הסוכות

לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן

תפילה בסוכה

מה שאמר האר”י ז”ל, עיקר עניינו הוא לעשות את מטילת הלולב בסוכה, לא התפילה. כמו שמתבאר מדבריו שם.

ובקובץ יתד המאיר (תשרי תשע”ד) האריך לבאר זאת הרה”ג ר’ גיא מור שליט”א, עי”ש.

ולגבי הקושיא שסוכה דאורייתא, לגבי קבלת התפלה עדיף ביהכ”נ כידוע.

מספר הנענועים בלולב

כן. לאחר הברכה, ובפסוקי הנענוע בהלל, הסדר זהה: ג’ פעמים לדרום, ג”פ לצפון, מזרח – ג”פ באמצע, ג”פ למעלה, ג”פ למטה, ג”פ למערב. וחשוב לציין, שתמיד הפניה לכל כיון תהיה דרך צד ימין.

להרטיב הערבות ביום טוב

אולי עושים כן בשביל לרכך וללחלח השתיל כ”הכנה” לזריעה וכך יתפוס יותר טוב באדמה כשיזרע, אבל זו לא זריעה כי אם ישאר כך בודאי יכמוש בהמשך וא”כ כאן כיון שאינו מתכוין כלל לזריעה שרי. מיהו זה דוקא כשאין המגבת ספוגה בהרבה מים שאל”כ הרי שיהיה אסור לטלטל המגבת מצד שמא יסחט, ורק במעט מים שאין דרך לסחוט מותר לגעת במגבת.

מצות לולב על ידי אשה

בתונס וג’רבא לא היה מנהג כזה לברך הנשים על הלולב, אך אבא זצ”ל לחיבוב מצוה בעלמא, היה נותן לבנותיו הקטנות לברך על הלולב שלו (אחר שכבר בירך) ותופס אתם בשעת הברכה (עיין שולחן ערוך אורח חיים סימן תרנ”ח סעיף ו). ולכן לא להגזים ולקנות להם לולב משלהם.

נקודות שחרות באתרוג.

לקחת קסמי אוזנים ולהרטיב במים ולנקות בעדינות את הנקודות אם לא ירד לקחת קסמי שיניים ולנקות בעדינות (עדיף שיעשה ע”י מומחה) והיה אם הוסרו מה טוב ואם לא, נקודות שחרות הפוסלות הם כאשר אוחזים את האתרוג ממרחק שלושים ס”מ ומעבירים את האתרוג לא בצורה עייונית ביותר אם הנקדות לא ניכרת הרי הוא כשר ואם הם ניכרות האתרוג בבעיית כשרות
כל זה לגבי יו”ט אבל בשאר ימים האתרוג כשר לברכה.

מאמרים

ולשמחה מה זו עושה?!

וכך כותב הרמב"ם: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתרה…

כשעוצרים – נופלים | פרשת נח

את האלוקים התהלך נח (ו. ט) בכוחה של

לקריאה

‘ציוה לנו את החיים המלאים’ – צוואת רבנו הגדול זצוק”ל

בנוהג שבעולם, אדם בצוואתו – אינו משרבט סתם

לקריאה
הצג עוד פריטים
דילוג לתוכן