מובא בספרים שמי שהוא לומד תורה כדאי שיגדל זקן. אני זוכר לפני חמשים שנה אחד אמר לאבא זצ"ל שקשה לו ומצער אותו מאד (מדובר באחד שתמיד גילח, ועכשיו רוצה לגדל לשם שמים), אמר לו שזה רק 6 חודשים ראשונים ואח"כ לא מפריע. ואם מצד זה שזה לא נראה יפה, אפשר לקצץ מעט כמו שיש עושים הרבה רבנים היום, ובתיאום עם ההורים, ובזה יש לך עוד מצות כיבוד הורים. זו דעתי.
ידוע על הבבא סאלי שבכה והתחנן לזכות בזקן, ואתה אינך יודע שזכית בפיס.
שמעתי מבעלי נסיון שאם חופפים כל יום ומסרקים במסרק, כמעט ולא מרגישים אותו. אלא א"כ הזקן מצער מבחינת הנוי, שאז צריך להתחזק ביראת שמים ולהפנים שהדרת פנים זקן.
לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.
לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.
התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”
זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש