רבן יוחנן בן זכאי חי הרבה לפני רבי, והוא אמר "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם" וכוונתו באיזו מדה כדאי לו לאדם לידבק שתהיה מושלמת אצלו, ועל ידי זה ישיג את כל המדות הטובות האחרות. אבל רבי שהיה אחריו שאל: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם", דהיינו איזה דרך שיברור האדם בכל מדה ומדה. לדוגמא במדת הפזרנות שהיא מדה טובה צריך ללכת בדרך אמצעית, שתהיה תפארת לו, דהיינו שישאר לו ממון לפי מעלתו, ותפארת מן האדם – שיתן צדקה לפי עושרו. (תוספות יום טוב).