הרב שלמה יהונתן מאזוז

במח”כ “שרית” הוא לשון שררה ומלכות. ועירק הפירוש דחוק.

מנהג מז”ק הגאון אי”מ זצ”ל היה לברך במוצאי יו”כ, וכן נהגו בישיבה עד השנים האחרונות. ולפני מספר שנים, שינה מרן ראש הישיבה זצ”ל מנהגו בזה משום מעשה שהיה, והסכימה דעתו דעת עליון למנהג השני, ודיבר על זה בשיעוריו.

לא צריך לחשוש יותר מידי “ועם קצת סבלנות הכל מסתדר” (לשון מרן רה”י בספר השיעור הנ”ל בשאלה הקודמת עמ’ תס’ז הע’ 6). ואם יש לך או לה שם נוסף תוסיף לחשבון (ואם חישבת עם שני שמות, תוריד שם אחד) וכאן ואילך תחתום עם השם ההוא (ולא לשנות בכתובה).

הכוכבית מסמלת שאם ירצו בקריאת התורה לעצור שם (כגון שיש שבת חתן ורוצים להעלות עוד עולים, מבלי לחזור על הקריאה) יכולים. ובמהדורות אחרות כתבו זאת בעמוד השער (כמדומה)

יש בזה הרבה מנהגים. וכמדומה כשהיינו עולים לציון קדשו של מר זקני הרה”ג איש מצליח זצ”ל בראשות מרן רה”י זצ”ל ויבדל לחיים מורנו רה”י מוהרי”ץ שליט”א, היו מחלקים הספר תהלים בין כולם ואומרים מכתם לדוד וקדיש יהא שלמא, ואח”כ יש מעלין וקדיש על ישראל והשכבה, ואח”כ תפילה על מצבת הצדיק מלשון חכמים (ונדפס בתהלים איש מצליח).

אבל בספר “המאיר לחיים” של הרב הראשי לתוניסיה הגאון ר’ חיים ביתאן שליט”א (ח”ז סי’ סז ה”ד) כתב שנוהגים לומר שבעה מזמורים: לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. ואח”כ מפרק קיט אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה. והוא ע”פ ספר גשר החיים (ח”א פכ”ט אות א).

ובספר נאמן ביתי (הנהגות וד”ת בשם מרן רה”י זצ”ל, שכתב אחד האברכים ר’ דוד חיים דיין שליט”א) עמ’ 267 אות פ”ב כתב שכשעלה רה”י זצ”ל על קבר אשתו הרבנית, חילקו התהלים ואח”כ מפרק קיט פלונית בת פלונית (ומשמע גם תיבת בת וגם שם האם) ופעם אמר שם המשפחה ופעם לא, ואתיות קר”ע שט”ן וקדיש יהא שלמא ואח”כ יש מעלין וקדיש על ישראל עש”ב.

ואתה תבחר ותקרב.

נכון.

א.      כך כתוב בראשונים בנוסח השבעה זו: “בכח שמהתא קדישא”. אבל שם לא נכתב להחסיר אות בכל פעם, אלא שם ארמימ”ס וג’ שמות נוספים. אבל הנוסח בסידורים להמעיט השם, משום שאינו שם מלאך, ועי’ בפסחים (קיב ע”ב) וע”ז (יב ע”ב) לחש על שד שנקרא שברירי, שיאמר שברירי,ברירי, רירי וכו’ ופירש”י בע”ז שכשהשד שומע מיעוט תיבות שמו הוא בורח והולך. ע”ש. ולפ”ז גם כאן שממעט שם ארמימס משמע שאינו שם קודש וצ”ע.

ב.      אין לאמרם בפה, וכמ”ש הראש”ל הגרמ”מ זצ”ל בסידורו שהובא בשאלה הקודמת. (12137)

כי עם ו’ זה גימטריא 131 כמנין ס”מ.

מובא בגמרא בברכות (דף נז סע”א) הרואה נחש בחלומו פרנסתו מזומנת, נשכו (הנחש) נכפלה פרנסתו. ומכיון שכל החלומות הולכין אחר הפה (שם דך נה ע”ב) נפתור את סוף החלום כדעת רב ששת בגמרא שם שאם הרג את הנחש והתגבר עליו כל שכן שנכפלה פרנסתו. וכדאי לתת כל יום פרוטה לצדקה ולהתפלל שלא יחסרו מזונותיו בע”ה.

הרואה ס”ת בחלום מורה על בן זכר (ס’ מנחת יהודה של גאון המקובל ר’ יהודה פתאיה זצ”ל סוף פרשת וישב). ולגבי הכובד אולי את בשמירת הריון? יה”ר שיהיה בסימן טוב והצלחה ותלדי בשעה טובה וולד של קיימא בריא בגופו ונפשו. כדאי לעשות פדיון נפש לך ולעובר, ולתת כל יום פרוטה לצדקה ולהתפלל שהכל יעבור בשלום בע”ה.