הרב יאיר עזריה

בב”י חלק אבן העזר סוף סימן לד בשם תשובת הריב”ש.

לפי מה שנפסק ביו”ד סי’ צא דתתאה גבר (דהיינו שהתחתון גובר) וכאן התחתון (הגוש בשר) היה קר א”כ נאסר רק כדי קליפה.
ולכן 1.העוגיות מותרות (שהמגש משמש בכדי קליפה). 2. המגש אסור שבלוע מהחלב של הכעכים והבשר שתחתיו. 3. והבשר צריך להוציא ממנו שכבה עליונה כדי קליפה.

הנה בדרך כלל סגולה צריכה להיות כסדרה. אמנם מסתבר שכאן הועיל הדבר, כמו שספירה בבוקר מועילה כך גם המלח שהחזיק עימו. בפרט שיש אומרים שכל ענין המלח הוא רק בלילה הראשון.

כשיש לבריכה שפה גבוהה מהמים (ושיכנס עם בגד ים וכנ”ל) מותרת גם פעולת השחיה, כמבואר בש”ע שלט ס”ב.

אם יש אפשרות להתפלל ערבית בצאת הכוכבים או עכ”פ בשקיעה (כגון שיעשו שיעור תורה בינתים) ודאי שעדיף, אלא שבדרך כלל המתפללים בפלג הוא מפני סיבה מסוימת ואפשר שאם ימתינו אח”כ חלק לא יתפללו בציבור או ישכחו להתפלל אחר שכבר נאספו לתפילה, לפיכך הו”ל שעת הדחק שמבואר ברמ”א סי’ רלג ס”א שיכולים להתפלל שניהם אחר הפלג.

הדבר מותר לפי שאינו עושה שום פעולה בשבת. ומכל מקום דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל שלא נכון להשתמש בשעון שבת.

בגמרא ברכות נז. מבואר שהרואה נחש בחלומו פרנסתו מזומנת לו ואם נשכו נכפלה פרנסתו ואם הרג את הנחש אבדה פרנסתו. כי הנחש מזונו מצוי לו תמיד שנאמר “עפר תאכל כל ימי חייך” .

ואפשר שגדול וצבעוני שראיתם בחלום פירושו שהפרנסה תהיה בשפע גדול ומכיוונים שונים.

אין צריך לשאול. שחז”ל אמרו אסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה. וכאן יש רק לבלוב ופריחת האילנות. וכ”פ בספר מעשה חמד (פ”ג סמ”ד) ובפרח מטה אהרן (סעיף לז).

לדעת מרן השו”ע אין אומרים קדיש תתקבל וכן הלכה לספרדים. ולדעת הרמ”א אומרים וכן הלכה לבני אשכנז. עי’ בסימן נה ס”א ובאחרונים שם.

לדעת מרן רה”י זצוק”ל הכ”מ מברכים גם שלא בבית החתן וליתר שאת עדיף שישכרו את הבית ליום אחד.עי’ בשו”ת בית נאמן (ח”א חלק אבן העזר סי’ ג אות ל”ו) וכ”כ הרבה פוסקים ומנהג הרבה קהילות קדושות וכולם נקבצו באו בספר הוראה ברורה הלכות חופה וקידושין (בביאור הלכה הארוך שבסוף הספר סי’ ס”ב סעיף י).

ופנים חדשות היינו מי שלא היה עד עתה באחד מהסעודות שנערכו לכבוד החתן והכלה אע”פ שהיה בשעת החופה ושמע הברכות נקרא פנים חדשות, אבל אם היה באחת הסעודות אע”פ שלא אכל שם וכן מי שהיה בשבע ברכות של אחת הסעודות כבר אינו נחשב פנים חדשות (שו”ע אבה”ע סי’ ס”ב סעיף י והוראה ברורה ס”ק נו).

ויש להשתדל שיהיו ב’ פנים חדשות ובדיעבד אם נמצא אחד יכול לברך (הוראה ברורה שם ס”ק נ”ה ושכן פסק מרן רה”י זצ”ל בשו”ת מקור נאמן ח”ג סי’ אלף רי’ד)

ובשו”ע סעיף ח כתב שיש אומרים שפנים חדשות צריך שיהיו בני אדם שמרבים בשבילם והכוונה שמרבים השמחה והיינו שבעלי הסעודה או החתן והכלה שמחים לקראתם ויש מפרשים שמרבים סעודה לכבודם והרבה מהפוסקים הספרדים העידו שהמנהג להחשיב פנים חדשות גם מי שלא מרבים בשבילו (עי’ יבי”א ח”ג סי’ יא סוף אות ה) ומ”מ נכון להחמיר שיהיה אחד שמרבים בשבילו אבל א”צ שיהיו שנים שמרבים בשבילם.

וצריך שהפנים חדשות יאכלו שם לחם ואם לא אכלו אין מצטרפים (יבי”א ח”ג סוס”י י”א) נשים וקטנים אינן מצטרפים לפנים חדשות (יבי”א ח”ג סי’ יא אות י).