אם זו עליה לתורה שנוהגים לעלות כגון מפטיר משלים בימי אזכרה, או שעולה פעם בחודש כפי מה שכתבו האחרונים לעשות, אין לשלמה מכספי מעשר, אבל אם הגבאי מנסה למכור ואין קונה והוא רוצה לקנות בשביל לתרום לבית הכנסת בצורה זו נראה שאפשר מכספי המעשר.
אם החזן יודע הלכות, שיודע שצריך לכוין להוציא את השומעים ידי חובה, יפסיק וישתוק בזמן הקדושה ויכוין לצאת ידי חובה, אבל אם החזן אינו יודע כמצוי בכמה מקומות (לצערנו הרב) ימשיך את תפלתו. כך פסק בילקוט יוסף.
א) להתפלל עם בגדים צנועים וראויים, אם זה לא בגד המיוחד לשינה, ונראה בגד רגיל ושאינו מקומט וכדו', נראה שאפשר, אבל אם ניכר שהוא מיוחד לשינה וכיוצ''ב, אסור, שאדם צריך להתפלל בבגדים מיוחדים ומכובדים לתפילה לפני מלך מלכי המלכים הקב''ה.
ב) להתפלל עם חולצה קצרה לבת אם הבת קטנה ממש (גיל 3) מותר, יותר מזה אין הדבר ראוי שצריך להתפלל בבגדים ראויים ומכובדים, ובפרט אם הבת גדולה ממש שאין זה צנוע, ואף ללא תפילה צריכה להזהר לא ללכת כן אפילו בבית לבדה. שה' נמצא בכל מקום.
ישתדל לענות בצורה שתוציא אותו ידי חובה לשואל ולא לשקר, וכמו שכתוב בפרשת תולדות במה שענה יעקב אבינו ע''ה ''אנכי עשיו בכורך''. ואם אינו יכול לעשות כן, ילמד לשונו לומר איני יודע, בצורה יפה, ושהשואל יבין שבאמת אינו יודע, ובאופן כללי, אין אדם מחויב לענות על כל שאלה, ויכול לומר לשואל שאינו יכול לענות, הכל לפי הענין והמקום והאנשים.
א) נראה שעל פצפוצי אורז אף שמצופים שוקולד, מברכים בורא פרי האדמה כדין פצפוצים לבד, כיון שהם העיקר.
ב) אם אדם מסתפק בין מזונות לשהכל, צריך האדם ללמוד ההלכות היטב ולברר המציאות, ולשאול רב, ואם בכל זאת מסופק יברך שהכל, שבדיעבד פוטר כל סוגי הברכות.
ג) אם אוכלים דבר שרובו מורכב ממזונות (כגון בורקס, עוגיה וכו')- צריך לאכול כמות המקבילה לגודל של קופסת גפרורים, ואם אין רובו מורכב ממזונות, יש לאמוד כמות המזונות (הקמח מחמשת המינים) בשישית מהתערובת, ואם ישנו כן, מברך על המחיה, (ברכת ה' ח''ב עמ' קס''א) ואין כדאי לצמצם. והמכין עוגה צריך ליתן בדעתו להלכה, וממילא לא יסתפק.
למה בערבית של שבת אומרים "זכר למעשה בראשית" ובשחרית לא
כתב הרב כף החיים סימן רפ"א אות ט"ז משם הרב שלמי ציבור משם הרב [האר"י] שאין לומר בשחרית כן. וכנראה שהטעם על פי הקבלה. והמעיין שם בשלמי ציבור יראה שכתב שיש שגורסים גם בשחרית. אמנם היום הסידורים שלנו ערוכים על פי רבנו האר"י ולכן אין לשנות מהמנהג.
לפי השאלה נראה שאכל מזונות שיעור ברכת המזון, ולכן ודאי שאפשר להשאיר מזונות, שהענין שישאר חלק קטן ממה שאכל שיתברך. ודרך אגב מה שכתוב בשאלה 216 גרם דהיינו משקל, לפי האמת הנפח הוא הקובע ולא המשקל. ואכמ"ל.
בענין זה אסור להכניס עצמה, כי יש בזה מכשול גדול לגברים הנכנסים, ותחפש לעצמה מקום או זמן שיש שם רק נשים, וגם שם יתנהגו על פי ההלכה והצניעות שלא יתגלה אפי' חלק קטן מגופן במקום שנוהגות יראות ה' לכסותו, ולכן אם יש חשש שיתגלה עדיף להתעמל עם מכנסיים מיוחדות רק לנשים לצורך זה בלבד, וכדאי מאוד שתשים עליו חצאית. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. וכל זה כשיש הכרח גמור לשעורים כאלו, אבל בלאו הכי אין כדאי לאשה לעשות כן. ואין כאן מקום להאריך.
רצוי שהקטנים יקראו את המזמורים שקודם ברוך שאמר. אבל לאחר שהש"צ עולה הוא יקרא את הכל כהוגן. וכן נוהגים בהרבה מבתי הכנסת. ולגבי קריאת המפטיר יש בזה מנהגים חלוקים, עיין לרמ"א (סימן רפ"ב סעיף ד') שהם נהגו כן ואפילו בארבע הפרשיות. וכן פסק מרן הגרע"י שליט"א ביחוה דעת ח"א (סימן פ"ה). אבל בקריאת זכור ופרה לא. ויש מחמירים, ואין הקטן עולה כלל.