הרב אריאל מימון

כל שקובע סעודה ברכתו המוציא ובשר שנקט מוה”ר זצ”ל לאו דוקא אלא דוגמא שניכר שקובע סעודתו עליה

לגבי מנורות לד שנדלקות כאשר עוברים לידם אם אין דרך אחרת אפשר להקל לעבור לידם ויזהר שלא יתכוין ליהנות מזה

אם אין בעיות של צניעות (מצד צוות המלון מרצים וכדו’) והבעל אינו מתנגד מותר

בשעת הצורך אפשר להקדים או לאחר כרצונכם, אך כדאי לעשות סעודה קטנה בבית ביום המדוייק לייקר את הזכות להכנס לעול המצוות.

עיקר היתרו הוא משום גרמא, אך כיון שהרבה מחמירים בזה, אין לך בו אלא חידושו ואין להתיר בדבר שלא נתבשל כל צורכוץ

לא מצאנו למרן שליט"א שדיבר במפורש גבי שעון זה, אך לפי סברתו לאסור בשעון עם בטריה משום בסיס לדבר האסור, הוא הדין גם לזה כי אנרגיית השמש היא מייצרת החשמל בשביל הבטריה, ואסור 

מדברי הפוסקים שהתירו בסבונייה נראה שזה רק בצירוף הטעם שהוא הסרת המונע וגרמא (ועיין חזו"ע שבת ה' עמ' כ"ח ל"ב) משא"כ בנ"ד ובפרט שבסבונייה עיקר המטרה היא לסלק הצואה מהאסלה וגם כשאין סבונייה פותחים את המים שם, ולכן הוי טפי פסי"ר משא"כ בשאלתך שזה מעשה מיוחד של חיטוי וצביעה וקשה להגדירו כפסי"ר ולכן נראה לאסור בזה .

עיין בספר חזו"ע (שבת ה' עמ' ש"ז והלאה) שהביא מחלוקת בדין טלטול מטריה שהייתה פתוחה כבר מע"ש, ולהלכה החמיר. אך נראה מהדברים שזה דוקא במטריה שבעצם ההרמה הראשונית שלה נעשה אוהל אך בדוננו שזה כבר עומד ומאהיל מותר להזיזו ממקום למקום ( וע"ע במנוח"א ח"ג עמ' קפ"א) וזה כמובן חוץ מאיסור מוקצה במידה וישנו 

א. אסור כי המים מתקררים באויר כשנשפכים אל הכוס ומהכוס אל הסיר ואח"כ חוזרים ומתבשלים בסיר ויש בישול אחר בישול בלח (עיין ש"ע סימן רנ"ג ס"ד) 

ב. יש מתירים כאשר מניח שקית עם מים בתוך הסיר מיום שישי ואם רואה שחסר מים בשבת מנקב השקית ויוציאים המים, וכן יש אפשרות להכניס מצקת לתוך מיחם המים ואחר שהמצקת רותחת להכניס המצקת לתוך הסיר עמוק ואז יצאו המים ועוד דרכים באופן שאין המים מתקררים באויר 

טמינה בכלי שני למתירים היא משום שי"א שאינה טמינה כלל כי אין טומנים במים.

אך בדבר שכן טומנים בו, אפי' שאינו מוסיף הבל אסור לטמון בשבת, אא"גכ הוא צונן וכדי שתפוג צינתו אך לא כשמתחמם (ש"ע רנ"ז,ו) והזכרתי דין הדלקה כי הזכרת בשאלתך וביארתי שלא מטעם זה אסור אלא מטעם הטמנה.