הרב משה חדאד

מעיקר הדין א”צ להחמיר, ומרן ראש הישיבה זצוק”ל היה מחמיר מפני דעת מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל. עיין בשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כה-כח ותרווה צמאונך.

עי’ באור תורה תמוז תשע”ז סי’ קי שכתב מרן זצ”ל שבאמרך “ועשית עמהם” אפשר להבין עם בני המן שמוזכרים קודם לכן, ולכן הנכון לומר “ועשית עמנו” ע”ש.

מנהגנו לא לפתוח שום ספר בפתיחת ההיכל עי’ בשו”ת בית נאמן ח”ג

מעיקר הדין צריך לחזור. אבל אם כבר שקעה השמש אין תקנה לקרוא בט”ו ותסמוך על מקצת שעות שבדיעבד יצא ידי חובה.

• יש לציין שאף תוס’ הרא”ש כתבו כן בפרק האיש מקדש אלמלא כן אי אפשר להקשות מחכם לחכם.
• הרא”ש לא אמר שלפי התירוץ השני ילפינן כתובות מקידושין, אלא הביא ראיה פשוטה יותר לדין שהאיש מקדש את בתו היינו אף נערה, ולעולם המשנה בכתובות אף היא מדברת על , נערה כדמוכח ממשה שאמרו בהפרת נדריה (ויש עדיפות לכל תירוץ, בכתובות מפורש שהכסף הולך לאב אבל לא מפורש שהיא נערה, ובקידושין מפורש שהיא נערה אבל לא מפורש שהכסף הולך לאב).

אם יבוא מנין אח”כ עדיף לשמור את הי”ג מידות לזמן שיבואו כולם,
אם אין סיכוי שיהיה מניין יקראו בטעמי המקרא (חזו”ע עמוד ל”א)

הרב אמר את כרמז בעלמא. מקור שמו הוא שזה פתיחת ראשי התיבות של שמו כידוע.

כתב מרן שליט”א (בספר קובץ מאמרים הנד”מ ח”ב עמ’ ש’) שאין כאן אות כפולה, כי האות שי”ן נצרכת בשביל השי”ן הימנית והאות סמ”ך נצרכת למקרה שכותבים בלי ניקוד. ואפשר לומר שהיה איזה הבדל דק ונשכח. ע”ש.

עובדים על זה

מנהג הספרדים להכניס את הציציות, ואין טעם להוציאם אם יש בהם תכלת. אם מנהגך להוציא ציציות מכל סיבה שהיא, ה”ה גם בתכלת.