הרב אהרן כהן

לפי רבותינו ע”ה כל שאוכל מזונות אפילו שאין בהם קביעות סעודה לברכת המוציא וכו’, מ”מ כל שאוכל מהם שיעור ג’ ביצים (161 סמ”ק ככוס חד פעמית) מברך ליישב בסוכה.

מותר להניחם כל היום (מעלות השחר עד שקיעת החמה).

יש הנוהגים להניחם רק במנחה (אך מ”מ יניחם בברכה בביתו ויקרא ק”ש טרם שיצא לביהכנ”ס) ומנהג ירושלים ורוב הארץ כיום להניח תפילין בשחרית כמו בכל יום.

ומ”מ נהגו רבים להניח גם במנחה כדי להשלים מאה ברכות (שמברך על תפילין של רש”י).

מרן בשו”ע בסימן תקנח כתב שנוהגים לא לאכול בשר בליל עשירי וכן למחרת ביום.

אמנם האשכנזים נוהגים להחמיר רק עד חצות היום למחרת.

אלא א”כ מדובר על תשעה באב דחוי שחל ביום ראשון ואז מותר לכולם לאכול בשר כבר בליל י”א באב.

כלי חלבי רחוץ ונקי שלא השתמשו בו ב24 שעות האחרונות ובטעות הכינו בו מאכל בשרי הכלי נאסר עד שיוכשר אבל האוכל מותר באכילה. אבל בנידון שלפנינו בטוסטר היו שאריות גבינה שאז בנגיעת המאכל הבשרי נעשה נבילה גם האוכל נאסר וגם הטוסטר. לכן צריך ללבן את הטוסטר ומשום שאין זה אפשרי אז יש לזורקו.

יש להעיר שאם לא נגע הבשר כלל בשאריות החלב ובמגשי הטוסטר (כגון שהונח הבשר בלחם עבה כ 2 ס”מ מכל צד (למעלה ולמטה)) שאז אפשר להקל לאכול את הבשר בלבד ולא את הלחם והכלי לא נאסר.

לערוך אזכרה אפשר תמיד. אך לגבי העלייה לקבר אסור אם יש חשש שיבואו לבכי. ואם יודעים שלא יבכו מותר. (ומ”מ כדאי מאוד להקים את המצבה ביום השביעי ולפחות להניח אבן בגודל 8X8 על מקום הקבר).

א. אם החמום הגיע ליד סולדת (רותח) והסיגר נגע בעוף הכל נאסר וצריך גם המיקרוגל הכשר.

ב. אם לא נגע בעוף אזי המאכלים אסורים והמיקרוגל צריך רק ניקוי.

ג. אם לא הגיע ליד סולדת אז הכל מותר.

סעודת בת מצווה אמנם נחשבת סעודת מצווה לענין היתר אבל להשתתף בה (כל שנעשית בקדושה וצניעות) אך כל מה שמותר להשתתף בסעודת מצווה לאבל זהו דווקא באופן שלא שומע שירה וניגונים אפילו מטייפ וכדו’.

לכן אפשר לבקש שישמעו שירים בחצי השני של האירוע שתוכל הסבתא להשתתף בחלק הראשון או כיוצ”ב.

תכלית האזכרה השנתית היא להוסיף זכויות בעד הנפטר שבאותו יום שוב נידון בשמיים ולכן מביאים ברכות וכד’ לעילוי נשמתו, אך אין ספק שהתורה שלומדים לע”נ או שיעור וכדו’ שנמסר לע”נ זהו הדבר שהכי מועיל ומרבה זכויות לאין שיעור. ומכאן שגם את הזכויות הללו יש לשלוח לנפטר ביום בו דנים אותו בשמיים (יום הפטירה) אחרי. וזה לענ”ד בערב יום הפטירה אחרי השקיעה ולא לקראת סוף יום פטירתו טרם השקיעה.

ימי האזכרה (שבעה, שלושים, אחד עשר חודש) מונים מיום הקבורה ולא הפטירה.

אזכרת השנה נכון יותר לעשותה ביום הפטירה (בין בשנה ראשונה או שאר שנים).