הרב אושרי חדאד

מובא שכעין זה נהג הגאון בעל חזון איש זצ”ל לקרוא כל פסוק פסוק פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום ושוב פעם אחת מקרא. וטעמו ונימוקו עמו.

אבל הכה”ח (סי’ רפה אות ו) בשם האחרונים החמיר בזה, ולכן לכתחילה עדיף לקרוא בחק לישראל שנים מקרא ואחד תרגום ולא לשנות מדעתו של בעל התקנה – האר”י ז”ל, ועל זה אפשר (מעיקר הדין) להשלים ביום שישי את שאר הפרשה שמו”ת.

לפי אותו היום שנמצא בו

מותר שזה צורך רבים וצורך המועד.

אסור כיון שהאיסור על היותו מתנאה כנשים. אולם אם הדבר מאוד מפריע וגורם חוסר שלום בית באמת אפשר להשתמש בכדורים לזה וכמו שפסק הרב יביע אומר בח”א סי’ יד.

אסור כיון שהאיסור על היותו מתנאה כנשים.

כיון שבדורות הקודמים הדבר לא היה פשוט וכבר נהגו כך ומרן כתב בלשונו סימן רפח סעיף ו כתיבה על הקלף וכו’ כשרה ולא אמרו דוכסטוסטוס אלא למצוה, מסוף דבריו משמע שכתיבה על הקלף כשרה לכתחילה (וכן הוא בב”י ע”ש) וכיון שכבר נהגו בזה אין בידינו כח לשנות , והנח להם לישראל.

מותר

אם הפנקייק קר אין כל בעיה, ואם הוא רותח (יד סולדת 45 מעלות לערך) השוקולד שנשאר נהיה חלבי ואם החזירו את הסכין לקופסא אז יש להוציא את הסכין בחזרה וינקו את הסכין, ומה שנשאר בקופסא נשאר פרווה, ואם ערבבו עם הסכין את מה שבקופסא אזי אם יש הרבה מהשוקולד בקופסא נשאר השוקולד שבקופסא פרווה.

הרב א

לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.

אם מדובר בכלי עם שפריצר אין צורך כלל, וכן בכלי שאחרי הניקוי מניחים בו את הספוג אין צריך כיון שהנוזל שבתוכו קר ואין גורם לפלוט טעם ולהבליע לכלי וגם הטעם נעשה פגום מכח נוזל הכלים.