הרב נסים מאזוז

האם ישנה בעיה לבחורה להוציא רשיון נהיגה? (כמובן, שהיא תלמד אצל אישה)

בבברכות לג: מובא האמורא רחבא כדוגמא למי שדקדק בדברי רבו. בפסחים נ"ב: מובאת אותה הדוגמא. בגמרא בברכות מפרש רש"י את דקדוקו של רחבא בשני אופנים -א. דקדק לומר את השמועה מפי רבו כלשונה ובדוגמא דנן העוסקת בסטיו בביהמ"ק דייק לומר "סטיו" ולא "אצטבא" על אף שנקרא גם "אצטבא" היות ומרבו שמע "סטיו". ב. דקדק לזכור ממי קיבל את השמועה. רש"י מקשה על הפירוש השני כמה קושיות ונראה שהוא מעדיף את הראשון - ראשית, רחבא לא ראה, לא את רבי יהודה ברבי אילעאי ולא את רבי יהודה הנשיא ולכן לא מסר שמועה בשמם. שנית, כל האמוראים מסרו שמועה בשם רבותיהם ואין בכך רבותא. שלישית, מהלשון משמע שרחבא דקדק ב "לשון" השמועה ולאו דווקא במקורה. על אף הקושיות הללו בפסחים נוקט רש"י דווקא כפירוש השני. ראיתי (כמדומני שבמהרש"ל) שהעלה את הסתירה אך נשאר בצ"ע. במסורת הש"ס מצוינת הפניה לברכות ואומר ש"מצווה ליישב". ניסיתי (כנראה שלא מספיק) ליישב את הסתירה ולא עלה בידי ואשמח אם הרב יפשוט את העניין.

יש היום ברשת האינטרנט "המצאה" ולפיה ניתן לתרום לארגונים שונים (חרדיים, כמובן) לא באמצעות ממון, אלא באמצעות הקלדה במחשב, היינו- אדם בוחר באמצעות הקלדה במחשב לאיזה ארגון הוא רוצה ומעוניין לתרום. האם בדרך כזו מקימים מצוות צדקה ? שהרי על פי רוב מצוות צדקה מתקימת בממונו, וכאן הרי הוא לא הוציא דבר מממונו.

אחד התירוצים לקושית מרן הבית יוסף מדוע אנו חוגגים את חנוכה שמונה ימים, היא משום ז' ימים לזכר הנס, ויום אחד משום ספיקא דיומא, ובחזון עובדיה הקשה על תירוץ זה, שאם כן בארץ ישראל היו צריכים לחגוג את חנוכה רק שבעה ימים, שאלתי היא, האם אפשר לתרץ משום "לא פלוג" לא חילקו חכמים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, וכמו שאף בנושאים אחרים מצינו שלא חילקו בין יושבי ארץ ישראל לחו"ל.