הרב אברהם מאזוז

התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”

לדעת מרן הרב עובדיה אפילו אם התנור נקי יש להמתין שיעבור מעת לעת ולהסיק את התנור ולעת מוה”ר רבי משה לוי בתפילה למשה חלק ג ניתן להקל אפילו אם לא עבר 24 שעות בתנאי שהתנור נקי וחימם את התנור והתבניות בחום גבוה ביותר 240 למשך חצי שעה

לענ”ד איו כלל בזה אלא לפי שיקול דעתו של מרן בהבנת הסוגיא

הנותן מים בכמות גדולה שלא יתקשה בהמלך הבלילה אלא תהיה יותר רכה ומערבב בנחת מותרת הכנתה בשבת.

עיין ביאור הלכה סימן שכ”א ד”ה יכול לערבו.

ובספר הליכות שבת ח”ב עמוד תקט”ו.

החזן יכול לומר קדיש זה אך אין חובה לאומרו.

אסור 
מבואר בש"ע סימן ש"כ סעיף א' שתותים ורימונים (שהתפוזים דינם כמותם) אם עומדים לסחיטה אפילו יצאו מעצמם אסורים וא"כ ק"ו אם סחטם שנאסרו 
וכן בסימן ש"ה סעיף כ' מבואר שגוי שחלב בהיתר החלב נאסר בשבת ובטור מבואר דהיינו משום גזירת משקין שזבו וכ"כ המשנה ברורה שם ועיין עוד בספר שלמי יהונתן. 

שלום וברכה ותודה על שאלתך

אסור לתת מלח על רבב וכתם שמן לספוג השמן בשבת

שכל דבר שמלבין ומנקה הבגד הוי כיבוס ולאו דוקא מים כ"כ הרב אור לציון ח"ב עמוד ר"ו וכן נראה מדברי מוה"ר במנוחת אהבה ח"ב עמוד שצ"ז בהערה 3 ע"ש.

שלום וברכה ותודה על שאלתך 

הגרף כיון שמלוכלך מאוד ומאוס הרבה החמירו בו להחשיבו כמוקצה מחמת גופו שאדם משתמש רק מפני שמוכרח עיין משנה ברורה סימן ש"ח ס"ק קל"ו 

אסרו כיון חכמים תיקנו שכבד תקנתו ע"י צליה בלבד, לכתחילה (ש"ך בימן ע"ג נסק"א) בשם הרמ"א בתורת חטאת וע"ע בהוראה ברורה שם  

כדאי להזיז אך אין חובה, בש"ע סימן ק"פ סעיפים ג-ד מבואר שבפירורים פחות מכזית אין איסור לאבד אותם אך צריך ליזהר מביזיון אוכלין ומבואר באחרונים ששפיכת מים על פירורים אסורה

אך ניצוצות על פירורים נראה שכדאי להחמיר אך אין כ"כ ביזיון, אך לא יאכל אותם אם נפלו עליהם ניצוצות טיפות קטנות מאוד.