הרב יעקב כהן

ביבי”א וביחו”ד שם כתב ליישב במקומות שנוהגים כן, שאע”פ שלדעת מרן יש לאסור מ”מ מצא סמך לזה מדברי האחרונים שחלקו על מרן ע”ש. ומכל מקום כאן בארץ ישראל אין זה ברור כלל שרוב האנשים מקילים בזה, וכל שאין רוב האנשים מגלחים יש לאסור גם לפי מ”ש ביבי”א וביחו”ד. ולכן יש לעשות כמו שכתבתי לעיל דהיינו במספרים שלא כעין תער (והמחמיר גם בזה תע”ב וכמ”ש שכתבתי בתשובה הקודמת 121597)

מותר, כיון שאין זה כעין תער וכמ”ש בב”י (יו”ד סי’ קפב). ועי’ בהוראה ברורה שם (סק”ב) שהמחמיר גם בזה תבוא עליו ברכה. ע”ש אבל במקום צער יש להקל כעיקר הדין.

עיין להט”ז (יו”ד סי’ רמ”ט סק”א) שכתב שלענין לקנות מצוות בבית הכנסת במעות מעשר אם בשעת קניית המצוות היה דעתו על זה מותר מה שאין כן אם בשעת קניית המצוות לא נתכוון ליתן ממעשר ואח”כ רוצה לפרוע ממעשר הוי כפרוע חובו ממעשר שאסור ע”ש וה”ה לכל כיוצא בזה

1. אין כאן ריבית כי אין כאן הלואה.
2. 2. עיין להגאון ערך השלחן (ח”מ סי’ ע’ אות א’) שכתב בשם מהר”ש יונה ז”ל שלגבי פקדון הכל לפי אדם שאם איש נאמן הוא יכול להפקיד אצלו בלא עדים שאין חשש שמא ישכח כיון שהפקדון בידו ולא ניתן להוצאה. עי”ש. ונדון זה הוא כפקדון שהרי לא ניתן להוצאה, ואם איש נאמן הוא א”צ לא עדין ולא שטר.

בס"ד

רוב הפוסקים אינם מסכימים לקולתו של הרב אגרות משה. עיין ברבית לאור ההלכה (ח"ב ריש פרק כ"ו ובמלוה ה' (פי"ג הערה 29).

אולם יש תקנה לזה לעשות עם הקבלן קנין סודר ולקנות ממנו חלק בדירה כפי שווי הכסף שנתת עד עכשיו (כי הדירה עדיין שייכת לקבלן עד מסירתהמפתח), ובזה מבטלים את ההלואה שהיתה עד עכשיו באיסור, כי אין הקבלן נותן לו יותר מערך הכסף שקיבל, וכן צריך לעשות בכל פעם שמעבירים לקבלן כסף קנין סודר כנגד הכסף בדירה, ומה שיתן הקבלן לבסוף דירה מושלמת ששוה יותר מערך הכסף שקיבל, אין בזה איסור ריבית כיון שלא הייתה כאן הלואה. ועיין בכעין זה בהור"ב סי' קע"ה ס"ד בבה"ל ד"ה מחוסר. ובספר ברית יהודה עיקרי דינים (פט"ז סמ"ה).

בס"ד

 היתר עיסקא כזה אינו מועיל כי הוא קול ושיברו עמו.

ולגבי השאלה השניה זה מועיל דוקא אם מפרטים בחוזה שתמורת כל תשלום מקנה לו המוכר חלק בדירה הקיימת, אבל בסתם אין זה מועיל. עיין בש"ע (יו"ד סי' קע"ה סעיף ד'). ובהוראה ברורה שם (ס"ק י"ט) ובבה"ל שם (סוף ד"ה מחוסר). ע"ש.

מוספים שעה בשעון קיץ כן דעת מרן ראש הישיבה שליט"א וזה פשוט, כיון שנוהגים לחשב את שעות המולד משעה 18.00 בערב וכמ"ש בספר סולת נקיה (פרק ד' אות ו') א"כ בשעון קיץ זה שעה 19.00 בערב

אסור לאחר בתשלומים כשכרוך בזה רבית או הצמדה ולא יעזור לזה היתר עיסקא כיון שאינו משתמש בזה לצורך עסק וכמ"ש במלוה ה' ח"ב פי"ג סעיף י' והלאה.

ולגבי איסור של לא תשימון אם אינו מתכוין לאחר את התשלומים ולהגיע לאסור רבית אין בזה איסור. עיין במה שכתבנו בזה בס"ד בהוראה ברורה רבית סי' קע"ז סעיף ט"ז בבה"ל שם.

תשובתי היתה באופן ששם לב תוך כדי שתייתו שטעה ולכן אין בזה היסח דעת כיון שדעתו לשתות שוב כדי לקיים מצות הבדלה על הכוס, ובכהאי גוונא א"צ לברך שנית הגפן אע"פ שמתחלה לא חשב לשתות עוד כוס, דכל שחושב תוך כדי שתייתו לשתות עוד א"צ לברך על מה ששותה עוד וכמבואר בש"ע (סי' ר"ו ס"ה) ובמשנ"ב (סק"כ). ע"ש. וכיו"ב כתב הרב קצות השלחן בבדי השלחן (סי' ע"ט אות כ"ג). ע"ש. ואה"נ שאם גמר לשתות היין ורק אח"כ שם לב ששתה שלא כדין דהו"ל נמלך כיון שלא חשב לשתות עוד וצריך לברך שנית הגפן, וכמ"ש הפתה"ד. ויישר כח על ההערה.

מה שקידשו את החדש בזמן חז"ל ע"פ הלבנה אין זה נוגע למנין השנים כלל