הרב אביחי נחום

אין כוונתי לחשש נוסף, אלא שאם הבודק אינו מומחה נמצא שהוא פעמים רבות “מדמיין” תשובות ומנחש ממש לכל הדעות. וכן יתכן והוא ירחיב מדעתו את מתן התשובות גם לאפיקים שאינם מבוססים ביסודות השיטה וכו’.

יש מחלוקת גדולה בין חכמי הדור אם יש איסור בבדיקת שריר, וכן על עצם הטיפול בשיטה הנ”ל ובשיטות דומות לזה.

בעבר עיינתי בנושא זה (בעיקר בנדון בדיקת שריר) ונ”ל שצדקו דברי האוסרים. וכתבתי על זה מאמר שנדפס בקובץ המשביר חלק שמיני.

ונראה לי שיש אופנים שיש חשש איסור לכל הדעות, ותלוי מה בודקים, ומי הבודק.

וזה מה שנלע”ד.

צריך לעשות היתר עיסקא, ולכתחלה צריל לכתוב את כל התנאים בשטר ומה שיותר חשוב זה ששני הצדדים יבינו היטב איך עובד “היתר עיסקא” ולכן כדאי שתפנה לתלמיד חכם שמבין בהלכות ריבית והוא יסביר לך איך זה עובד וגם יביא לך נוסח מתוקן. יש גם פרטים נוספים שיש ליזהר בהם אבל צריך לשמוע עוד פרטים במקרא שאתה שואל. אפשר להתקשר לטלפון 0504167824 בין עשר לעשר וחצי בלילה.

• יתכן גם שבמקרה שלך יש דרך פשוטה לקבל רווחים ע”י שהכסף לא ינתן כהלוואה אלא שתשתתף אתו בנכס שהוא עתיד למכור, אל שצריך לשמוע עוד פרטים וכנ”ל.

לא ידוע לי דבר מפורש ממרן ראש הישיבה שליט”א לגבי מטוטלת.

אמנם יש בדיקה שנקראת “מבדק שריר” שלפי רוב העוסקים בנושא והמטפלים בשיטות אלטרנטיביות, בדיקה זו ובדיקה ע”י מטוטלת שוות הם.

על מבדק שריר מרן רה”י שליט”א גילה דעתו להתיר. וכפי הנראה שכן תהיה דעתו על מטוטלת.

בהיות ואסור לנביא לכבוש נבואתו, אגלה דעתי העניה, אחר שעיינתי וחקרתי רבות את הנושא, שיש בבדיקות הנ”ל חששות גדולות לאיסור (מצד איסור ניחוש, קוסם, דרכי האמורי) ויש לימנע מהם למעט מקרים של פיקוח נפש.

ומי שמיקל יש לו על מי לסמוך (דעת מרן שליט”א הנ”ל, ועוד רבנים שהובאו בס’ כי אני ה’ רופאך). ולדעתי יש להחמיר וכנ”ל.

• בכל אופן יש לדעת, שלדעת רבים מהמתירים אין לסמוך על הבדיקות הנ”ל באופן מוחלט רק לחוש להם או לצרפם לבדיקות נוספות. (עיין בספר רפואה אלטרנטיבית בהלכה עמ’ יד, טז, יח, פד). כמדומני שאלו שכן משתמשים בבדיקות הנ”ל אינם נוהגים כן, ולכן צריך ליזהר בדבר. [וע”ע לר”ש אבינר בספרו נר באישון לילה עמ’ 200].
• כמו כן, אם הבודק אינו מומחה מספיק, פעמים רבות אפשר ליכשל באיסורים גמורים לכל הדעות. וגם בזה יש ליזהר לא ללכת בעינים עצומות אחר כל אחד.

לא הבנתי כוונת השאלה.

• אם כוונתו לשאול במי שהיה כתוב לחברת מים או לעיריה וכיו”ב, ורוצה לפרוע חובו ולהוסיף גם תשלום מקדים על העתיד דינו כמו בשאלה הקודמת, וכל שלא עשו תנאי ע”ז אין איסור. [אגב, מים וארנונה גם נחשב דרך מקח. דרך הלווא פירושו כסף תמורת כסף או מוצר תמורת אותו מוצר].
• אם כוונת השואל שיש כאלו שנמצאים בחוב לחברת מים או לעיריה, ואמרו להם שאם שאם ישלמו עכשיו הכל יוותרו להם או על חלק מהסכום. פשוט שמותר כמו מוכר חובו לאחר בזול, וזה מותר אפילו ללוה עצמו (ש”ע סי’ קע”ז סוף ס”צ).
• אם כוונת השואל שבארנונה וכיו”ב בשאר מיסים יש שמשלמים מראש לכל השנה ועושים להם הנחה בגלל הקדמת מעות, גם בזה הדבר מותר. כמ”ש במלוה ה’ (ח”א פ”ג סי”א) ע”ש הטעם שזה כמו מוכר חובו בפחות .ויש אופנים שגם בשאר דברים שמקבל תמורה עבור הכסף ומקבל הנחה אם משלם מראש, הדבר מותר עי’ הוראה ברורה (סי’ קע”ג ס”ז בבה”ל ד”ה ואם).

אין בזה איסור.

א. ההנאה שהמוכר נהנה היא קבלת הלוואה, ומותר ללוה להלוות למלוה כל זמן שלא עשו על זה תנאי מעיקרא. וכ”ש בנידון דידן שההלוואה הראשונה היא בדרך מקח [עיין בהוראה ברורה סימן ק”ס ס”ט בהגה ס”ק מ”ח].

ב. כיון שהלקוח יכול לממש את זכותו בכל רגע נתון, נמצא שאין כאן מתנה מצידו ואין זה נחשב שהלווה למוכר. [עיין הוראה ברורה סימן קע”ג ס”ז בה”ל ד”ה ואם, לענין קנית כרטיסיה בזול].

וזה הסיבה גם שמותר לקנות תווי קניה בפחות משווים [עיין חוט שני ריבית פרק י”ג אות ג’].

אפשר להקל וכמבואר בתשובה הקודמת. [אגב, אם עברו שלשים יום יש מקילים גם באבלות תוך שנה, אם גערו בו חבריו, וא”כ כדאי שהבעל יאמר הוא או ע”י שליחים לאשתו שהיא צריכה לצאת וכו’, ויש בזה תוספת היתר אף שאין הדבר מוסכם שגערה מועילה בזה, ואכמ”ל].

באמת יש מחמירים גם בזה, וכמבואר בספר יוסף אומץ (עמ’ של). ע”ש. אבל למעשה נראה שיציאה עם המשפחה הקרובה בלבד לבית מלון או לטיול, מותרת וכמ”ש בשו”ת וישב הים (ח”גסי’ לז) ע”ש.וכ”פ הגרש”צ רוזנבלט בקובץ קו ההלכה (תשע”ח עמ’ כד). וכן מוכח מדברי הרב גשר החיים (פכ”א סימן ז’ או ט’) ע”ש.וכ”מ מד’ הגרי”ש אלישיב זצ”ל בקובץ תשובות (ח”ב סי’ סג) שכתב שהכל תלוי באופי הטיול. ע”ש. וע”ע בס’ אהל יעקב – אבלות עמ’ לב. ומ”מ נכון שגם במסגרת הטיול עם המשפחה לא ירבה בעניני שמחה שאין בהם כ”כ צורך. ועי’ פלא יועץ (ערך אבלות).

בספר חזון עובדיה – אבלות (ח”ב עמוד קנח) כתב שאין לצאת לטיול מאורגן כל שלשים יום וי”ב חודש, וזה על פי דברי הש”ע (יו”ד סוף סימן ש”פ) וספר יוסף אומץ (עמוד ש”ל).

ונראה דהוא הדין כשיוצאים עם קבוצה לבית מלון שיש בזה שמחה גדולה ויש להמנע מכך.

התורם גילה דעתו שרוצה לתת את הכסף למשפחה נזקקת, וממילא אם אתם מוגדרים כנזקקים, וכגון שאין במשכורות שאתם מקבלים די צורכיכם, אפשר לקחת את הכסף.

אם אתם מסודרים והמשכורות שלכם מספיקות להוצאות הבית מדי חודש בחודשו, לא נכון לסמוך על אומדנות שאינן ברורות ויש להעביר את הכסף למשפחות נזקקות. [או לחילופין אפשר לברר אצלו ע"י אדם אחר שיברר הדבר לפי תומו, אם הדבר אפשרי וכך לצאת מידי ספק].