הרב אהוד מולאי

עובר על “בל תשקצו” בין בגדולים ובין בקטנים ומ”מ עובר על איסור זה רק באופן שנדחק להוצאת הנקבים דהיינו שמתאווה ממש לעשות צרכיו עתה ואינו יכול להעמיד את עצמו כי אם בדוחק.

לענ”ד הדבר מותר שהרי כל מה שאסר מרן תקנ”א ס”ב זה בנין של שמחה או בניין של הרווחה כמ”ש המג”א בשם הר”ן. והכא שבונה ממד שזה לא בנין של שמחה והרווחה נראה דשרי.

ואף שהבית סוף סוף מתרווח מ”מ אם הקבלן גוי ושכרו קודם ראש חודש אב מותר בכל ואף להרווחה ואפילו בט”ב עצמו מותר שהנכרי אדעתא דנפשיה קעביד.

(וכל שכן שבונה לצורך משפחתו ברוכת הילדים דשרי להרחיב את ביתו ועוד שהכא עושה להגנה על בני ביתו וידוע שכל רגע יכולה להתפתח מלמה כנודע. וכמה משפחות ניצלו בזכות ממ”ד שהיה בדירתם. ברחמי ה’ . ואכמ”ל.

צריך לברך ברכת אשר יצר אחר כל פעם שיצאו ממנו טיפות ופסקו לצאת (הלכה ברורה ח”א עמ’ קלא ועי’ שו”ת יחוה דעת ח”ז סי’ קכו).

כל שהקטטר אינו נראה ולא יוצא ממנו ריח רע רשאי להיות חזן וכן לתקוע בשופר וכל כיוצ”ב.