הרב יוסף חיים נחום

בחזון עובדיה כתב שמנהג הספרדים בירושלים להחמיר בנישואין רק מראש חודש אב. מנהג האשכנזים ויוצאי ג’רבא להחמיר כבר מי”ז בתמוז וכן כתבו בבן איש חי בכף החיים ובברית כהונה.

אחת הסיבות שאסור לשאת מואבי היא בגלל שמוטב שכרו את בלעם לקלל את ישראל כמו שכתוב בדברים כ”ג ה’. וא”כ אדרבה בלק הוא שורש הבעיה, הוא שכר את בלעם ובגללו התחיל הציווי לא לגייר מואבי.

כך דעת מרן ראש הישיבה שליט”א:

רבני הישיבה כן מתקנים על זה ועל עוד כמה וכמה טעויות ואכמ”ל. אגב, המילה “במה” הראשונה איננה בשוא אלא בפתח וסגול.

בספר משלי שעל ידי הישיבה המודפס במחזור חג השבועות יש געיא באות ב’, והקמץ רגיל.

לא שמענו

לא מניחים אבל המניח לא עבר על איסור. עיין ש”ע ונושאי כליו סימן ש”א סעיף ז’ ועוד. וכן אמר מרן ראש הישיבה שליט”א באחד מהשיעורים במוצאי שבת, שתפילין אינם מוקצה בשבת ויכול לטלטלם מחמה לצל.

צריך להשאיר קטע לסיום ולהכין אותו מעט לפני כן כדי להסביר לשומעים. עיין ה’ נסי הלכות תענית בכורות.

לא חייב לכרוע

דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח