הרב עובדיה חן

לא ידוע לנו.

כשמרמזים בגימטריא וחסר מספר אחד, אין בזה קפידא כלל (בספר “בית נאמן” (בראשית מח, ה), מצא מקור למנהג לעשות גימטריא “עם הכולל”, מכך שהמדרש נהג כך – במד”ר (פרשת קרח פי”ח אות י”ז). והביא שם רמז נאה לכך מהפסוק “אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי” – “אפרים ומנשה” בגימטריא “ראובן ושמעון” עם הכולל (ושוב מצא שקדמוהו רבנן – מרן החיד”א ב”דבש לפי” ערך גימטריאות בשם לקוטי גורי האר”י). והוסיף מרן שליט”א רמזים נוספים ממה שנאמר (במדבר י”א ג’): ויקרא שם המקום ההוא “תבערה” (677) כי בערה בם אש הוי”ה (676). וכן בישעיה (י”ב ג’) ושאבתם (749) מים בששון (748). (מעניין לציין שבספרו “אמת קנה” (עמ’ תקט”ז) מוצא מרן שליט”א רמז ב”עם הכולל” עצמו, וכך הוא מרמז: “כל היום לֹחֵם ילחצני” (תהלים נו, ב. לחם כתיב חסר ו’) בגימטריא “דוד בן ישי” עם הכולל, שהלוחם והלוחץ רוצה לעלות עלי במספר אחד).

 ונהוג במקרה זה לכתוב אחרי הגימטריא “עם הכולל” (עה”כ) בין סוגריים. ואם מוסיפים “כולל” למלה או למלים במקור שמהן מרמזים את הגימטריא, כותבים “עם הכולל” אחר אותן מלים. לדוגמא: “ברית” עם הכולל בגימטריא תרי”ג. ויש שתמיד כותבים את הגימטריא בסתם ואינם מציינים “עם הכולל”. (ראה בעלון “פניני הפרשה” מס’ 892).

לא ידוע על קשר