מקור שמו של חיד”א

עקב המצב מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א פסק

• לומר אבינו מלכנו במלואו בכל תפילה
• לקרא בכל יום תהילים מזמור קכ”א ו – קכ”ד
• להתפלל בפתיחת ההיכל את תפילת הרש”ש שמתפללים בפתיחת ההיכל ביום הכיפורים

הרב אמר את כרמז בעלמא. מקור שמו הוא שזה פתיחת ראשי התיבות של שמו כידוע.

עובדים על זה

כן

אם מוצאים גן בעייתי – תעשו ברירת עוברים.

ואם לא מוצאים – אין שום בעיה.

תעשו קמיע לאשה שבו פסוק והיה כעץ שתול וגו’ (תהלים א’ ג’) ותתלה אותו על צוארה כל משך ההריון עד החודש התשיעי.

בשורות טובות בעז”ה

שיר היחודי במיוחס להאר”י

והראני הבחור היקר שמעון וקיים הי”ו שמרן ראש הישיבה שליט”א כתב ע”ז בקובץ מאמרים ח”א עמוד רפ”א והלאה. ובדרכי העיון (מהדורה חדשה) עמוד רלג ע”ש שכתב עוד כמה דברים

המקור הקדום (מגילה דף כ"ו ע"ב) ועעיןשם בפרש"י ובתוספות ובשאר ראשונים, ובש"ע או"ח (סימן קנ"ד ס"ג) ובשאר אחרונים שם, ובשו"ת יחו"ד (ח"ו ס"ט) ועוד

1. אם הם לא בנו את בית הכנסת מכספם אלא מכספי הציבור צריכים להיבחר ע"י הציבור וכן לגבי העמותה המקבלת החלטות בענייני הציבור, אבל אם הוחזקו לנהל את ענייני ביהכנ"ס ברצון הציבור ללא בחירות אי אפשר להוציאם מחזקתם אם הכל מתנהל כשורה. ועיין בש"ע א"ח סימן קנ"ג ס"ז ובמשנ"ב שם (ס"ק כ"ט) וכן בסעיף י"ז.
2. עיין בבה"ל שם סעיף ז' (ד"ה וה"ה וכו') ששלשה אנשים שביררום הציבור לפקח על עסקי ביהכנ"ס דינם כשבעה טובי העיר. וכמובן שיש לשים לב למנות רק אנשים יראי שמים חכמים ונבונים שיודעים לנהל את עניני הציבור וכפופים לדעת תורה, דהיינו שיהיה רב בבית הכנסת שיתייעצו איתו בכל דבר כדי שיעשו הכל כדת וכדין.

אם אין מקום אחר, מותר ליתנו בארון קודש. ע"פ מה שכתב ביחוה דעת (ח"ג סימן י"א ע"ש)