רצוי שהקטנים יקראו את המזמורים שקודם ברוך שאמר. אבל לאחר שהש"צ עולה הוא יקרא את הכל כהוגן. וכן נוהגים בהרבה מבתי הכנסת. ולגבי קריאת המפטיר יש בזה מנהגים חלוקים, עיין לרמ"א (סימן רפ"ב סעיף ד') שהם נהגו כן ואפילו בארבע הפרשיות. וכן פסק מרן הגרע"י שליט"א ביחוה דעת ח"א (סימן פ"ה). אבל בקריאת זכור ופרה לא. ויש מחמירים, ואין הקטן עולה כלל.
- דף הבית
- שאל את הרב
שאל את הרב
רבנים
נושאים
עבור לשאלה מספר:

דברי כת"ר נכונים, שמהרש"א לא ראה דברי הר"ן (ומ"ש כת"ר שלא ראה כל דברי הר"ן, אינו מדויק, שנראה שלא ראה דבריו כלל).
א) להתפלל עם בגדים צנועים וראויים, אם זה לא בגד המיוחד לשינה, ונראה בגד רגיל ושאינו מקומט וכדו', נראה שאפשר, אבל אם ניכר שהוא מיוחד לשינה וכיוצ''ב, אסור, שאדם צריך להתפלל בבגדים מיוחדים ומכובדים לתפילה לפני מלך מלכי המלכים הקב''ה.
ב) להתפלל עם חולצה קצרה לבת אם הבת קטנה ממש (גיל 3) מותר, יותר מזה אין הדבר ראוי שצריך להתפלל בבגדים ראויים ומכובדים, ובפרט אם הבת גדולה ממש שאין זה צנוע, ואף ללא תפילה צריכה להזהר לא ללכת כן אפילו בבית לבדה. שה' נמצא בכל מקום.
פעילות שאין מטרתה להזיע בשבת
ישתדל לענות בצורה שתוציא אותו ידי חובה לשואל ולא לשקר, וכמו שכתוב בפרשת תולדות במה שענה יעקב אבינו ע''ה ''אנכי עשיו בכורך''. ואם אינו יכול לעשות כן, ילמד לשונו לומר איני יודע, בצורה יפה, ושהשואל יבין שבאמת אינו יודע, ובאופן כללי, אין אדם מחויב לענות על כל שאלה, ויכול לומר לשואל שאינו יכול לענות, הכל לפי הענין והמקום והאנשים.
טילטול כסא שהיה מונח עליו מוקצה
והוסיף, והן אמת שדברי הצל"ח אינם מוסכמים ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (יורה דעה סימן ט' אות ד') הוכחתי מדברי הרשב"א והש"ך שאינם סוברים כן. וכן עוד כמה גדולים לא מסכימים עימו. מ"מ כיון שבסיס לדבר האסור אינו אלא מדרבנן. ספק דרבנן לקולא. עכת"ד. אמנם המעיין ביביע אומר יראה שהראיה מדברי הרשב"א והש"ך יצוקה ועומדת היא. ועוד שהרבה מהפוסקים סוברים כמו הש"ך. ואיך נעזוב דברי הש"ך והרבה מהפוסקים ועל צבאם "הרשב"א" ונעשה כדברי הצל"ח ודעימיה. ומה שכתב שבסיס לדבר האסור אינו אלא מדרבנן וספק דרבנן לקולא, לא זכיתי להבין מה הספק, דמאחר שדברי הצל"ח נדחו וכמו שהוכיח הרב בעצמו ביביע אומר הנ"ל אם כן על מי יש לסמוך. ולדינא צריך עיון.
א) נראה שעל פצפוצי אורז אף שמצופים שוקולד, מברכים בורא פרי האדמה כדין פצפוצים לבד, כיון שהם העיקר.
ב) אם אדם מסתפק בין מזונות לשהכל, צריך האדם ללמוד ההלכות היטב ולברר המציאות, ולשאול רב, ואם בכל זאת מסופק יברך שהכל, שבדיעבד פוטר כל סוגי הברכות.
ג) אם אוכלים דבר שרובו מורכב ממזונות (כגון בורקס, עוגיה וכו')- צריך לאכול כמות המקבילה לגודל של קופסת גפרורים, ואם אין רובו מורכב ממזונות, יש לאמוד כמות המזונות (הקמח מחמשת המינים) בשישית מהתערובת, ואם ישנו כן, מברך על המחיה, (ברכת ה' ח''ב עמ' קס''א) ואין כדאי לצמצם. והמכין עוגה צריך ליתן בדעתו להלכה, וממילא לא יסתפק.
האם אפשר לשלם על העליות לספר תורה מכספי מעשר"?
אם זו עליה לתורה שנוהגים לעלות כגון מפטיר משלים בימי אזכרה, או שעולה פעם בחודש כפי מה שכתבו האחרונים לעשות, אין לשלמה מכספי מעשר, אבל אם הגבאי מנסה למכור ואין קונה והוא רוצה לקנות בשביל לתרום לבית הכנסת בצורה זו נראה שאפשר מכספי המעשר.
לפי השאלה נראה שאכל מזונות שיעור ברכת המזון, ולכן ודאי שאפשר להשאיר מזונות, שהענין שישאר חלק קטן ממה שאכל שיתברך. ודרך אגב מה שכתוב בשאלה 216 גרם דהיינו משקל, לפי האמת הנפח הוא הקובע ולא המשקל. ואכמ"ל.
