תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

האם הטעם שמותר להדליק נרות שבת מפלג המנחה הוא נגזרת של מחלוקת רבי יהודה וחכמים או משום טעם אחר?
מדברי הר"ן (ריש פרק דשבת) שלמד דין זה מהדלקת ערב שבת נראה שאינו קשור למחלוקת רבי יהודה וחכמים אלא שהעיקר שהנר יהיה דלוק ועומד גם אחרי שקיעת החמה. אולם מדברי האורחות חיים המובאים בבית יוסף (סוף סימן תרע"ב) שלמד דין זה מדרב צלי מוצאי שבת בשבת, נראה שקולא זו היא על בסיס דעת רב יהודה