בעיות במנין בדקדוק
אין טעם ואין תועלת בויכוחים, רק יש להראות לו בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד לד’ שכתב …אבל אם קורא אות ח’ כמו אות כ’ רפויה או אות ע’ כמו אות א’ ואות ק’ כמו כ’ דגושה אין ראוי למנותו ש”ץ.

בשיעור השבועי האחרון (פקודי) אמר מרן פה"ד נר"ו שגם ראשוני צרפת לא אמרו צ' TS, והביא ראיות מתעתיקים צרפתים שלהם, כגון גלאצי שכתבו התוס' שידוע לנו בצרפתית glace שהוא קרח, וכן ר"י מקוצי, שהוא coucy (ודלא כמו שאמר cossi), וכן בספר עובדיה פירש רש"י שצרפת הוא פרנצא והוא france. עכת"ד. אך דווקא מזה נראה איפכא, שכל הדוגמאות שהביא הן עם האות c הצרפתית, ובאופן שיטתי רש"י ותוס' מעתיקים c באות צ אבל s באות ש, וחוקרי צרפתית עתיקה אומרים שעד המאה ה13 הגו c (לפני אותיות e/i/y) כ-ts, ורק אחר כך הושווה לs, והדבר מאד מסתבר שהרי אם לא כן למה יהיו שתי אותיות מורות על אותו עיצור, ועוד שבאיטלקית עד היום האות c נהגית טש, ובגרמנית הc נהגית ts (אלא שהיא נדירה מאד), ועוד שהרא"ם הוא ר"א ממיץ ועד היום כותבים metz ותושבי המקום קוראים לו מֵס) וזכורני שראיתי ספר של חוקר בשם שטיינר (באנגלית) שכתב להוכיח דוקא מדוגמאות אלו שהראשונים היו אומרים ts. להבהרה, אין בכוונתי לומר שהגיית הצ' כts נכונה, אלא שהשיבוש קדום מתקופת הראשונים.
קשה להאמין.
כי הראב"ע היה בצרפת וביטא הצד"י כמותנו (עיין בפירושו פרשת תרומה על וקשותיו).
מאת: פלוני | תאריך: ו׳ באייר ה׳תשע״ו – מאי 14, 2016
במחכ''ת אבל נראה שיש כאן טעות, שהראב''ע היה ספרדי ולא צרפתי אף ששהה קצת בצרפת שכידוע התיידד עם רבנו תם.
לא הבנת אותי.
הראב"ע היה ספרדי ונדד לערים רבות ובינהם גם לצרפת. בספרו "צחות" מעיר על מבטא הקמץ בצרפת וספרד, ושאינו נכון אלא כמבטא הטבריינים, ואילו על מבטא הצד"י אינו מעיר כלל. וכן הרא"ש בא מאשכנז לספרד והעיר על שינוים בצורת האותיות בספר תורה ועל מבטא לא העיר. שהה הרבה בצרפת ובאנגליה ובאיטליא
מאת: פלוני | תאריך: ה׳ באדר א׳ ה׳תשע״ט – פברואר 10, 2019
במוצ"ש (תרומה תשע"ט) מרן רה"י נר"ו אמר שהראב"ע היה מבטא ו W ואילו רש"י ובעלי התוספות היו מבטאים V. ואם כן נפל פיתא בבירא, שגם הוא מודה שאין הראב"ע מעיר על שינויים שמבטא, אע"פ שהכיר אותם (ורק לגבי הקמץ העיר, ותו לא. ואולי הסיבה היא שלגבי הקמץ הוא אומר שמבטא ארצו אינו נכון, וכשכתב ספרו חשב שיתפרסם רק לבני מקומו).
תעיין שוב בפירוש הראב"ע במלת וקשותיו ותראה שהוא משיג על רבי נתן בעל הערוך. ואם ידע משינויי המבטא אין מקום להשגתו.
הראב"ע העיר על בעל הערוך שתי הערות: שהמלה קצב בצד"י גם בבי"ת.
אילו ידע שמבטאים טסד"י נפלה הערתו הראשונה כי הצד"י בערבית היא סמך בעברית., כמו שכותבים היום נאסר במקום נאצר.
וההערה השניה, גם שידוע שמבטא הצרפתים V עדיין יש הבדל בין ו' לבית דגושה.
ודי בזה לחכם ומבין מדעתו.