אומנת הספרדים בדורות עברו

מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.

מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

איש אלוהים פירושו איש של אלהים. התנא האלהי (בפתח) משמעותו התנא שהוא אלהי (אלהים שלי) ב”מ.

לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.

לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.

אוכל שנתבשל על ידי מחלל שבת (אבל לא בושל בשבת) מותר.

התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”

אם ב”ה הכל טוב לא משנים סתם. אבל אין שום בעיה לקרוא לו בכינוי חיבה “מאורי” וישאר השם העיקרי “מאור”.

עיין בספר משפטי הבשן ח”ה סימן קצב להגאון רבי נסים בן שמעון שליט”א

שהוא ובית דינו דני בתביעה של מתפללי בית הכנסת נגד חברי העמותא ודורשים בין השאר לערוך בחירות,

ובתשובה שם נאמר כי התביעה לערוך בחירות נדחית על הסף עמותא אינה חייבת לשנות תקנון רק לשם

הכנסת חברים חדשים ולאפשר לחברים חדשים לזרוק את מייסדי העמותה על ידי בחירות ע”כ.

ונראה שגם בנידון דידן מקום לכפות על בחירות ועיין עוד בספר משפטיך ליעקב חלק ד’ סי’ ח.

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש