שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 17901 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

ניקוד תיבת רב חסדא

לפי זכרוני שאלו את מרן ראש הישיבה שליט"א ואמר שאין לזה מקור רק כך המסורת שלנו.

הוצאות כספיות של פניה לעורך דין

נראה שצריך לשלם עבור שכר טרחה לעורך דין, ואין חשש לערכאות בזה, שלא יעשה אדם ככל העולה על רוחו בשם התורה, ולכן אם העורך דין עדיין לא טרח בזה, רק קיבל על עצמו לטפל בזה, אז אין לשלם כלום, אבל אם התחיל לטפל וכן כבר שילמת לו, ולא יחזיר מה ששילמת, רשאי אתה לדרוש מהנתבע את ההוצאה ששילמת תמורת קבלה. כך הדין.

הנה מכיון שלא היה לו דרך אחרת להציל את שלו אלא בדרך זו ע"י הוצאה לפועל, שקודם צריך ללכת לעו"ד, אין זה אלא דעביד איניש דינא לנפשיה וכדאיתא בגמרא בבא קמא (דף כ"ז ע"ב), ונפסק להלכה בחושן משפט סימן ד' בהגה. נמצא שמה שפנה לעו"ד בהיתר פנה. ובלאו הכי יש פוסקים הסוברים שעורך דין אינו חשיב ערכאות כלל. ולכן עליו לשלם את ההוצאות של העורך דין.

קנה עלייה לתורה ועלה אדם אחר

אם זה האדם שקנה ולא עלה למפטיר מוכן לעלות עליה אחרת אז יש לו לשלם עבור מה שקנה המפטיר כמובן בהתחשב במחיר שקנה, שישלם פחות מזה כי בדעתו היה מפטיר במחיר שקנה אבל עכשיו שנותנים לו עליה שלא לפי רצונו אולי היה קונה אותה אבל לא במחיר של המפטיר, אך אם לא מעוניין לעלות לעליה שהציעו לו במקום המפטיר אינו חייב לשלם כלום. כל המצוות שנימכרות בבית הכנסת הם כעין מקח וממכר לכל דבר וענין אך יש בהם מדין נדרים ונדבות שחייב אדם לקיים אך אם נדר אדם על תנאי או נדב על תנאי אז אם לא נתקיים התנאי אינו חייב לקיים הנדר או הנדבה כ"ז בשו"ע יו"ד סי' ר"י וצריך גמירות דעת שלבו ופיו שווים ברגע שנודב איזה דבר לצדקה או נדבה אך בנד"ד מכיון שלא היה נודב אילו לא היו נותנים לו את העליה הנמכרת אז אין כאן מקח וממכר וממילא אין כאן גם נדר. ועי' בחו"מ סי' רי"ב וביו"ד סי' רנ"ח ס"ח בהגה.

לקזז מחובות לבית הכנסת בטענות שונות

אינך יכול לעשות זאת, שאין קשר בין מה שאתה חייב לבין הכסף שאספת, גם אם לא עשה הגבאי מה שהוחלט. ויש לדבר עמו, ואם לא יעזור יש לדבר עם הציבור. ומה שתרמת זה בגדר נדרים (אלא אם אמרת בלי נדר). ואם לא יעזור תבע אותו לדין תורה שיקיים את מה שהוחלט.

האם רשאי אדם לקזז משכר דירה עבור תיקונים בדירה?

א. בדרך כלל אם הדבר שהתקלקל הוא מחמת יושנו ותוחלת קיומו מוגבלת ל 3-4 שנים על המשכיר לתקן כי בשעה שחתמו השוכר והמשכיר כבר עברו השנים והוא הדין לגבי צביעת הדירה ששאלת. (הרמ"א סי' שי"ד ס"א) ב. הכל לפי ההסכם שנכתב ונחתם, ויש לו להסכם תוקף כמנהג המדינה אלא שיש לפעמים סעיפים בהסכם שאינם לפי ההלכה וגם לא לפי מנהג העולם ובזה יש לשאול. ג. אם התיקון שעשית הוא מחמת קלקול שנגרם אתה צריך לתקן ואינך רשאי להוריד משכר הדירה אבל אם הקילקול הוא מחמת התישנות או קלקול חיצוני כגון תיקון דוד שמש זיפות פיצוץ בצינור מים וכיוצא בזה כדאי לידע את המשכיר קודם שתתקן כי אולי יש לו משהו יותר זול שיתקן כי פעמים יש הפרשים גדולים בין בעלי המקצוע ואולי תצטרך לשלם את ההפרש אם הוא גדול.

תהליך של דיון בבית דין רבני

1. אין בית הדין פחות מג' ואפילו שלשתם אנשים פשוטים ובלבד שאחד מהם יודע ולמד בדינים אלו, אבל לכתחילה צריך שיהיו כל היושבים בבית הדין תלמידי חכמים וראויים (חושן שמפט סימן ג' סעיף ד') שעברו בחינות הסמכה לדיינות, וכבר נהגו בבתי הדינים שיושבים תלמידי חכמים גדולים אפילו שלא עברו בחינות בגלל היותם גדולי תורה ובעלי שם.
2. יש כמה בתי דינים שמקליטים הדיון אבל בדרך כלל הרוב לא מקליטים כי כותבים את מהלך הדיון בפרוטוקול.
3. כאשר באים בעלי הדין לבית הדין ומבקשים לדון מחתימים אותם ומקבלים מהם קנין שיקבלו כל פסיקה שבית הדין יפסוק. החתימה היא על שטר בוררות ואחד הסעיפים שם שאין בית הדין מחוייב לנמק את ההחלטה (בדרך כלל כותבים לעצמם חברי בית הדין את הנימוקים) רק הדיינים כותבים ההחלטה אם רוצים וכתבו תמצית הדברים להחלטה ואם אינם רוצים לא מחוייבים, אבל הדיינים חותמים את שמם בהחלטה כך נוהגים ברוב בתי הדינים.
לגבי התאריכים בתי הדין כותבים את יום ההחלטה אם אותו יום פסקו, אבל אם לא פסקו רק לאחר זמן כותבים את היום שפסקו בו, ובפסק מתיחסים לתאריך יום הדיון אם יש צורך.

לפתוח עסק כמו של חבירו

אם אתה עברת לגור שם ומשלם מסים כחוק המדינה ההיא כמו כולם נראה שמותר, כמו שכתב מרן השלחן ערוך חושן משפט (סימן קנו סעיף ה).

מה עדיף הלוואה או מעשר כספים

1. מצוות הלוואה קודמת שיש בה מצוות עשה מדאוריתא, ואילו מעשר כספים זו הנהגה מצוינת.
2. א. אם הנגנב מחל הוי מחילה ולא צריך.
ב. לא צריך.
ג. לא היה צריך להזדהות אבל חייב להחזיר לו הגניבה ושידע שזה היה גנוב וכעת מחזירים.
ד. צריך להחזיר את המחשבים ואם לא ירצה לקבלם זה ענין שלו וצריך למחול לו.
ה. לפי ההלכה אינו צריך לחשב כי הוא מחזיר את הגניבה כמו שהיא (אבל כדאי לפייס את בעל המחשבים), וכמו שכתוב בחושן משפט (סימן שס"ג סעיף א'), שהטעם הוא ש… להשתמש בחפץ שניגנב אע"פ שהתיישנו.
3. מכיון שהממונים קנו את כל הציוד מימלא גם את הציוד הגנוב וצריך להחזיר להם אפילו שהראשונים לא רצו לקבל.
4. אם החברה אמרה בפירוש שאינה צריכה ואינה רוצה את הציוד יכול להשתמש הוא כחפצו לתרום להעביר גם למכור הדבר הראשון להחזיר את הגזילה ולהודיע על החזרת החפץ הניגנב, ואם הדבר נאכל או נאבד ישלם את דמיו (כסף) לבעלים שנגנב להם ויעשה חומרות וסייגים בנושא ממון שבין אדם לחבירו וכמובן יתוודה ויחזור בתשובה מעוון זה כי עונש קשה ולא נחתם גזר דינם על דור המבול אלא בעוון הגזל שהוא קופץ בראש לקטרג עליו, וה' חפץ בתשובת החוזרים אליו.

הלוואה שלא תשתמט בשביעית

אפשרי כגון ניתן לכתוב שפרעון ההלאווה יהיה באופן שיעקוף את שנת השמיטה וישנם כמה אפשרויות נוספות מובא בחושן משפט (סימן ס"ז סעיף ט' י' י"א י"ב).

שלח שליח לתת צדקה למשפחה מסויימת ונתן לעוד משפחה אחרת

אינך מחוייב בכלום, קיימא לן דטובת הנאה אינה ממון, כמו שפסק הרמב"ם הובא בש"ך בשלחן ערוך חושן משפט (סימן ש"נ סעיף קטן א') באריכות. וההסבר כך, מכיון שאין לתורם הכסף רווח או הפסד אלא רק הנאה בזה שנותן את התרומה, והנאה זו לא נחשבת לממון, לכן פטור אתה מלשלם. ועוד גם אם נאמר שמעמדך הוא כדין שליח ששינה משליחותו חייב, כמובא בסימן קע"ו סעיף ט"ו, זהו דוקא אם זה במקח וממכר שיש הפסדים או רווחים לאחד מהצדדים, כמובא בחושן משפט (סימן קפ"ג סעיף ה'), שאם נתן לשליח מעות שיקנה חטים וקנה שעורים, אם היה הפסד, הוא לשליח. ע"ש. אבל בנדון דידן אין רווח או הפסד לא לך ולא למשלח, ואין כאן חיוב ממון, וההלכה היא גם באופן שהשליחות היתה בשכר, מהטעם שטובת הנאה אינה ממון והמשלם לא הפסיד. ובנדון שלך ההסתברות היא שכן אמר לך "ולעוד משפחות", כי אחרת מדוע חלקת להם, היית נותן רק לאותה משפחה בלבד, ואם התכוונת לתת להם בלי ידיעתו, מדוע אמרת לו היית מסתיר זאת, וזו רק השערה למה שאתה מסתפק.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

דילוג לתוכן