דקדוק בקריאת התורה
שאלות נוספות בנושאשלום וברכה לכבוד הרבנים. אשמח בבקשה לדעת מה הסיבה/הטעם לכך שכאשר יש לנו מילה המוטעמת בטעם מחבר כגון "תרסא" (תלשא שמאלית), אז המילה שאחריה, במידה והיא פותחת באחת מאותיות בג"ד כפ"ת, אינה מקבלת דגש אף שנמצאת בראש המילה, כגון: בפרשת השבוע, "חקת", "ויקחו אליך (תרסא באות ל', מלעיל) פרה (אין דגש באות פ' וההטעמה באות ר', אזלא)..."? תודה על המענה.
הרב דוד דיין - R’ David Dayan
כיון שזה טעם משרת כאילו מחובר למלה הקודמת ואם המילה הקודמת לא מסתיימת בהברה סגורה הרי זה כמו בג”ד כפ”ת באמצע מילה שהן רפויות.
שאלת המשך: דקדוק בקריאת התורה – בהקשר למילים “ויקחו אליך פרה אדומה”. (מספר השאלה לבירור – 128473)
מאת: פלוני | תאריך: ז׳ במרחשוון ה׳תשפ״ז – אוקטובר 18, 2026
שלום עליכם כבוד הרב. מחילה שאני שואל שוב, אבל ככל הזכור כאשר יש טעם משרת, אז המילה שבה נמצא הטעם (לצורך העניין: "אליך" המוטעמת בתרסא), אמורה להתחבר למילה הבאה אחריה ("פרה אדומה") ולא למילה הקודמת לה ("ויקחו"), ומלבד זה, גם ככל הזכור לי יש צורך שהמילה המוטעמת בטעם תהיה גם במלרע ולא במלעיל (והמילה "אליך" מוטעמת במלעיל). האם זו טעות? בכל אופן, נשמח לקבל יותר דיוק בנושא זה, על מנת ללמוד ולתקן במידת הצורך.
הרב תומר בוכריץ
הכלל הפשוט שבג”ד כפ”ת אחר אהו”י רפויות. אמנם שיש מפסיק או מפיק (ועוד כיוצא) אינם רפויות. וכיון שטעם תרסא הוא משרת ולא מפסיק (לא כמו תלשא) לכן “פרה” – פ’ רפויה, כי היא אחר “אליך” – שמושכת ה’ בסופה בקריאה, ואחר אהו”י רפוי כנזכר.
