צליית בשר בנינג’ה ללא מליחה

כפי הנשמע יש כמה סוגים של מכשיר נינג’ה ואכתוב בס”ד מה הדין בכמה אופנים.

אם הבשר היה מונח על גבי רשת,  והדם הנוזל מהבשר נופל במיכל שלא משתמשים בו למאכלים, אין שום בעיה. רק ראוי לנקות היטב את הדפנות הפנימיות של חלל המכשיר, ולהדליק את המכשיר לחצי שעה באותה תכנית צליה שנצלה בה הבשר (מחשש שמא נבלעו אדים של דם בפנים המכשיר).

אם הבשר מונח על גבי רשת והדם נוזל על תבנית שמשתמשים בה למאכלים, אותה תבנית נאסרה, ויש להכשירה בהגעלה שהרי בלעה איסור נוזל, ודין חלל המכשיר כנ”ל.

אם הבשר מונח בתוך תבנית, הרי התבנית נאסרה וצריכה הכשר בליבון חמור (כדין אסכלא בש”ע או”ח סי’ תנ”א ס”ד או לפחות כדין מחבת בש”ע יו”ד סי’ קכ”א ס”ד) וכיון שאי אפשר לעשות ליבון חמור (עד שינתזו ניצוצות ממנה), יש להחליף את התבנית (ודין חלל המכשיר כנ”ל).

אמנם בספר הליכות עולם (ח”ו עמ’ קצג) יש משמעות להקל בדיעבד בצליית בשר במחבת רותחת, אך ביארנו בהוראה ברורה (סי’ עג ס”א בביה”ל שבסוף הספר) ע”פ דברי הפוסקים הנזכרים שם בהליכות עולם שיש בזה כמה תנאים: א. שהכניס את הבשר לתבנית אחרי שכבר הייתה התבנית רותחת. ב. שלא היו כמה חתיכות מונחות זו על זו בתוך התבנית, אלא כולן מפוזרות בתחתית התבנית. ג. ועוד הוספנו תנאי שלישי, שלענ”ד אין להקל אלא רק אם מתאסף דם מועט תחת הבשר, אבל אם הדם מרובה ועולה גם בצידי הבשר, אסור גם בדיעבד.

לכן אם יודע בוודאות שהניח את הבשר בתבנית כשהייתה רותחת, ולא היו הרבה חתיכות בתבנית, ולא התאסף הרבה דם בתבנית אלא רק מעט מתחת לבשר, אין לאסור את התבנית בדיעבד. ובכל זאת נכון להכשירה בהגעלה או בליבון קל (דהיינו לנקותה ולחמם אותה במכשיר הנינג’ה על חום גבוה למשך חצי שעה).